|
||||
|
||||
1. הטליבאן אכן (עושים רושם של) ארגון חזק מאוד, אבל השאלה היא אם אפשר לקרוא לשלטון שלהם "ממשל", ומכאן לאפגניסטן "מדינה לא-מתפוררת". 2. אבל גם זאת לא השאלה. לא שאלה שמעסיקה אותי כל כך. מחק מתגובתי הקודמת את הקטע "על חורבותיה של מדינה מתפוררת", ואני עדיין דבק בכל מה שכתבתי שם. רק כדי לחדד: אוסמה בן לאדן הוא לא חלק מהטליבאן. חוזקו של הטליבאן לא רלוונטי (לפחות לא באופן ברור) לתכליתיות שבשליחת צבא למיגור תשתית הבן-לאדן (שלא לדבר על הביאס קורפוס ממש). |
|
||||
|
||||
בן לאדן אמנם לא חלק מהטליבן אבל הוא ומנהיג הטליבן, מולה מוחמד עומר, מה-זה חברים טובים. וכדי לחזק עוד יותר את ידידותם האמיצה הם נקשרו גם בקשרי נישואים: בן לאדן נשא אחת מבנותיו של עומר לאשתו הרביעית, והשיא את בתו הבכורה לעומר. (כאלה החיים כשאת אפגנית...) |
|
||||
|
||||
הביקורת המוצלחת של סוף השבוע היא של רוגל אלפר ב'הארץ' על חוסר יכולתה של התקשורת המערבית להבין את העמדה האפגנית |
|
||||
|
||||
1.מעניין שאפגניסטן לא תמיד היתה "חייזרית". ותיקי דור ההיפים מספרים בעיניים לחות מנוסטלגיה על מסעות overland כל הדרך מאירופה למזרח הרחוק. ואפגניסטן היתה תחנה ידועה במסע נפלא זה. בין השאר יש שם מרבצים עשירים של לאפיס לאזוליי (אבן כחולה יפהפיה) שאותה הם קנו בזול ומכרו אח"כ ברווח במערב. 2.אני דווקא לא חושבת שכתות של מתאבדים הן לא רציונליות. מרגע שקיבלת את הנחת היסוד (נניח, שמחכה לך פרס אדיר על הקרבת נפשך) כל השאר רציונלי מאוד. 3.נדמה לי שעיתונאים בכלל עושים לעצמם חיים קלים בכל האמור לדיווח "מהשטח". במקרה של אפגניסטן הם לא "אשמים"- האחרון שבהם סולק משם לפני כמה ימים. אבל גם אלה שמדווחים ממרכז תקשורת כמו ישראל נשענים יותר מדי על רויטרס ואיי.פי. ואפשר לעתים לראות ניסוחים זהים כמעט מלה-במלה בעיתונים שונים. הם גם ניזונים משיחות זה עם זה, במלונות ירושליים. שזה לא שונה עקרונית מפיסות המידע שקוראי האייל מחליפים פה זה עם זה, בהישענם על מקורות שונים. (והכתבים שלהם בשטח הפלשתינאי הם ברובם המכריע מקומיים, מה שלא עוזר לאוביקטיביות הדיווח.) 4. בהמשך לריבוי השמחות המשפחתיות בחוגו של בן לאדן ראיתי ב"הארץ" שהוא גם חיתן אחד מבניו עם בתו של סגנו המצרי, שכבר הוכן לקחת את מושכות הארגון לידיו במקרה שבן לאדן ייהרג/יישבה. |
|
||||
|
||||
אני יכול לדבר רק על העיתונים המכובדים יותר (ברודשיט, בניגוד לטבלואידים), שיש לי הכרות מסויימת (ישירה או עקיפה) עם אופן פעולתם - סוכנויות החדשות משמשות כמקור ראשוני, אך כתב טוב הוא כתב שיש לו מקורות. נכון שלעיתים כתבים מחליפים ביניהם התרשמויות ומידע - כי לכל אחד יש מקורות שונים, וזה מסייע לגיוון, אבל אינני חושב שיש כאן פגיעה. הבעיה היא בעיקר עם כתבים חדשים, שעוד אין להם רשת מקורות, והם מסתמכים יתר על המידה על מקורות רשמיים. אבל אפשר להתגבר על זה די מהר - כאמור, בסיועם של כתבים וותיקים יותר באזור. באשר לכתבים הפלסטיניים - מדובר בעיקר בצלמים, ולא בכתבים עצמם של עיתונים זרים. כמובן שאנשי הקשר והמתורגמנים הם פלסטיניים, אבל כאן אין הרבה מה לעשות בנידון. |
|
||||
|
||||
אולי אין הרבה מה לעשות לגבי חומר מצולם אבל אפשר (אם רוצים לתת פרספקטיבה נכונה יותר) להוסיף הסברים. הכתבים הזרים לרוב לא עושים זאת. בוא נעזוב את המצב הכאוב של דיווח מהשטחים. קח את הסיקור של הפגנות תמיכה בטליבן, שמתקיימות בפקיסטן השכנה. אם רואים הפגנה סוערת בפקיסטן, שבה נשמעות צעקות תמיכה בטליבן וקריאות גנאי לממשלת פקיסטן, ושריפת דגלי ארה"ב- עשוי להיווצר הרושם שפקיסטן על סף מלחמת אזרחים. עכשיו, אם הכתב רק יטרח להוסיף שהפגנה זו מתקיימת בפשאוואר, העיר החשובה של מחוז הספר הצפון מערבי* של פקיסטן, אז יש לזה משמעות אחרת לגמרי. המחוז הזה תמיד היה רחוק, פרוע, ולא תחת שליטת הממשלה. והוא מאוכלס בפקיסטנים בני השבטים הפאשתונים, כלומר מאותו מוצא אתני של הטליבן. ויש שם גם מליוני פליטים אפגנים ממש, שוב- ברובם פאשתונים... לעומת זאת איסלמבאד הבירה נשארה שקטה יחסית וגם לזה יש משמעות. כל כך קשה להוסיף משפט אחד או שניים שייתנו פרופורציות? למה הם לא עושים את זה? (ואגב, נכון שהתמזל מזלך לעבוד עם כתביו של עיתון משובח, אך לא כל מי שהוא ברודשיט הוא גם אחראי כמו הפיננשל טיימז). *North Western Frontier Province
|
|
||||
|
||||
אגב, הידעתם שכתבותיו של סאלימן א-שאפי מעזה מצונזרות (או לפחות צונזרו בעבר) על ידי הרשות הפלסטינית? תמיד יש עוד פרט שראוי לציין, אבל לא תמיד אפשר. אני רואה את הכתבים אצלנו עמלים כדי לחתוך עוד 10 מילים מפה ועוד 5 מילים משם... אמרתי ברודשיט לא במובן הטכני, אלא במובן התיאורטי - מה שנקרא "עיתוני עילית". |
|
||||
|
||||
על פי הדיווח של הוושינגטון פוסט, היו הפגנות בעוד במקומות רבים ברחבי פקיסטאן, ולא רק בפשוואר. מכאן, אותו פרט לגבי התמונה לא בהכרח רלוונטי. כתבות על המורכבות של המצב, כנ"ל בפן האתני, ניתן למצוא בשפע. הטובה ביותר עד כה, לדעתי, היתה זו של מבקר התרבות של ההראלד טריביון, סורין מליקיאן (פורסמה בעיתון של יום שבת, ה- 15/9). רק מאמרי המערכת שמתפרסמים בעיתונים האלו רדודים להפליא. בכל מקרה, עיתוני ברודשיט הם על פי רוב איכותיים - למרות שיש כמה יוצאי דופן בולטים, כמו ה'USA Today'. המונח משמש על מנת להבדיל אותם מהטבלוידז, על פי הדגם של רופרט מורדוך. |
|
||||
|
||||
אכן, כשכתבתי את הנ"ל לא עשיתי את ההפרדה הבסיסית והחשובה בין עיתונות כתובה ל-TV. בברודשיטס יש באמת יותר חומר רקע. את התגובה שלי כתבתי מיד לאחר שראיתי ב-TV דיווח שנראה בדיוק כמו שתיארתי (ועוד ב-BBC); ומרוב כעס כרכתי בתגובה את כל סוגי התקשורת בבלגן אחד גדול. עדיין מה שאמרתי לגבי ההסתמכות המרובה של העיתונאים למיניהם על הסוכנויות וזה על זה- נכון. לגבי TV יש עוד צרה- הם מראים צילומים שלא קשורים ישירות למה שנאמר. לפעמים זה כי אין להם חומר מצולם שקשור באופן מיידי לנושא, וצריך להראות משהו. ולפעמים זה יותר זדוני. דוגמה: לפני הבחירות לכנסת היתה כתבה על רחבעם זאבי ורעיון הטרנספר שלו. בשום מקום בטקסט הם לא נתנו אינדיקציה על גודלה (קוטנה, במקרה זה) של המפלגה, ולא ציינו שמדובר בשולי הימין הקיצוני. ומה ראו בתמונה? פוטאג' ישן שבו נראים ערבים (לפי הכאפיות) עולים על אוטובוס, וחייל בודק את תעודות הזהות שלהם. וזה היה בעצם אוטובוס שלוקח פועלים לעבודה בישראל (היו זמנים...) אז מה יבין מזה האנגלי הממוצע? צריך לזכור שהתמונה נקלטת במוח הרבה יותר חזק מהטקסט. הצופה שומע טראנספר ורואה את מה שתיארתי... כלומר, זה כבר קורה! (ופה לדעתי זה לא היה בגלל חוסר בחומר מצולם אלא יצירת רושם מוטעה בכוונה). |
|
||||
|
||||
בכל מקרה יש לצפות לכתב הפקיסטני, בוגר אוקסבריג', השולט ברזי המערב והמזרח כאחד, היוצא במסע הירואי אל לב המאפליה האפגני.(גדעון לוי פקיסטני/אפגני/איראני שכזה ) טוב גם לBBC עוד לא היה מספיק זמן בשביל להמציא אותו. (או שהוא בכלל כותב ל Guardian,מזמן הפסקתי לעקוב אחרי מפת התקשורת הבריטית) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |