|
||||
|
||||
אם אתה קורא "דיון כלכלי" להצעה לקבוע 46.000 ש"ח לחודש כשכר מינימום, אז אני מבין שאינך רוצה או אולי מסוגל לנהל דיון כלכלי. שכר מינימום הוא אמצעי לא טוב אבל אבל כשאנשים הפכו לכרישים והאתיקה האנושית גורשה מתוך הפעילות הכלכלית כלא רציונלית-אז הוא חיוני. |
|
||||
|
||||
אוקי, לא קיבלתי תשובה לשאלה אבל הטענה התחלפה: עכשיו שכר המינימום לא טוב אבל נחוץ בתקופה בה לאנשים אין "אתיקה אנושית". האין זה הגיון הפוך מהמקובל? אמנם לא הסברת למה שכר המינימום הוא "אמצעי לא טוב" בעיניך (באמת למה?) אבל אפשר לנחש שגם אתה מבין שהוא בעייתי בגלל שהוא גורם לאבטלה, אבל מדוע אותו אמצעי לא טוב הופך להיות חיוני בעידן כרישי הכלכלה הרציונליים? אם האנשים היום יותר אכזריים מפעם, האם זה לא מגביר את האפקטים השליליים של שכר המינימום? ואולי אתה פשוט סבור שהחוק יגרום לאנשים לנהוג ברחמנות? אולי ההגיון הכלכלי של החוק עובד אחרת על אנשים אכזריים ורחמנים? |
|
||||
|
||||
אין לי חשק להתחיל לחפש לאורך ההתכתבות בינינו. עוד בהתחלה הדגשתי ששכר מינימום הוא איננו דבר טוב. נדמה לי שיש מדינות מתקדמות באירופה, אינני בטוח, ששכר המינימום שם נמוך יותר. אבל למרבית הפלא השכר החציוני גבוה יותר. הבעיה עם שכר מינימום אצלנו, מלבד העובדה שבהרבה מקומות הוא וירטואלי כי לא אוכפים אותו, היא שהוא משמש גם כשכר מקסימום; כתירוץ לא לשלם יותר. אם האתיקה של שוק העבודה בישראל היתה ברמה אירופאית, אז לא היה צורך בשכר מינימום, או שהיה מספיק לקבוע שכר נמוך יותר למקרים מיוחדים. נדמה לי שכתבתי את זה כבר יותר מפעם אחת. אתה מעמיד אותי כאחד שההגיון הכלכלי ממנו והלאה ורק הלב שלי נכמר. מרוב רחמים אני מוותר על השיקולים הראציונליים. הפוך בדיוק ידידי פוקינודי. השיקולים שלי רציונליים לחלוטין. ההבדל ביני ובינך הוא שקבוצת ההתייחסות שלי היא תושבי ישראל -החברה הישראלית. התפיסה המובלעת אצלך היא של מרגרט תאצ'ר- "אין דבר כזה חברה; יש רק אינדיוידואלים". היות שמטרת העל שלי היא לקיים כאן חברה של אנשים שיכולים לחיות אחד עם השני ולא נזרקים לשוליים, אז אני צריך לחשוב כיצד תתנהל הכלכלה כך שתשמור את כל האוכלוסיה בתוך מסגרת החברה. אני בעד שוק חופשי, כלכלה קאפיטליסטית וחירויות שונות ביניהן חירות הקניין. כדי של אילו יתקיימו, הן צריכות להתנהל בתוך כללי משחק שיאפשרו גם לחלשים לשרוד לא באורח ששורדים בסודן. לכן חירות הקניין לא צריכה להיות בלתי מוגבלת וכך גם חירויות אחרות. |
|
||||
|
||||
--- "הבעיה עם שכר מינימום אצלנו, מלבד העובדה שבהרבה מקומות הוא וירטואלי כי לא אוכפים אותו, היא שהוא משמש גם כשכר מקסימום; כתירוץ לא לשלם יותר. אם האתיקה של שוק העבודה בישראל היתה ברמה אירופאית, אז לא היה צורך בשכר מינימום,[...]" אני לא בטוח שהבנתי. האם הבעיה היא ששכר המינימום הוא בעצם שכר מקסימום? איך זה עובד? האם בלי שכר מינימום המעסיקים היו משלמים יותר? בוא נוציא, לעת עתה, את נושא האכיפה מן הדיון ונתמקד במהות העקרונית של שכר המינימום (אם הוא טוב, ברור שצריך לאכוף, ואם הוא לא טוב, עדיף לבטלו ואז אין שאלה של אכיפה). ---"השיקולים שלי רציונליים לחלוטין.[...]ההבדל ביני ובינך הוא שקבוצת ההתייחסות שלי היא תושבי ישראל [...] היות שמטרת העל שלי היא לקיים כאן חברה של אנשים שיכולים לחיות אחד עם השני ולא נזרקים לשוליים, אז אני צריך לחשוב כיצד תתנהל הכלכלה כך שתשמור את כל האוכלוסיה בתוך מסגרת החברה.[...]" בדיוק על דברים מעין אלו אמרתי קודם "שצורת הניתוח הכלכלי שלך מניחה שהכל הוא שאלה של מניע", האם טענתי נגד שכר גבוה? נגד חיים משותפים? נגד השרדות החלשים? מעולם לא התייחסתי לאספקט הזה משום שיש לנו הסכמה מלאה על המטרות אבל לא על האמצעים. אם האמצעי שאתה מציע (שכר מינימום) איננו יכול להשיג את המטרה המבוקשת (רווחה מוגדלת לחלשים) ואפילו נוגד אותה, מה הטעם לחזור ולהצהיר על המטרה? אם השיקולים שלך רציונליים, עליך לנמק את הרציונל של שכר המינימום ככלי להשגת המטרה המוצהרת ולהתמודד עם הביקורת עליו. אם כן, הבה נזנח את נושא המניעים ונתמקד בניתוח שכר המינימום מתוך גישה ששנינו חותרים לאותה מטרה. |
|
||||
|
||||
התופעה שרף מינימום הופך לרף מקסימום אינו שייך רק לשכר מינימום. אותו הדבר קורה לפעמים עם מה שקרוי-מחיר מקסימום שהופך למחיר מינימום. יתכן שהמעסיקים היו משלמים יותר, אך יש להם כאן כאילו קביעה ולגיטימציה לשכר נמוך. שמירה על שכר מינימום מסויים באה להבטיח שלאנשים עובדים תהיה רמה מינימלית של אפשרות קיום. אם אתה זוכר, יצא שר האוצר נתניהו ופקידיו בהצהרה שהקצבאות מלמדות אנשים לא לעבוד. כדי להוציא אנשים מהעוני צריך להחזיר אותם לעבודה. התכנית היתה סבירה אם באותה נשימה היה שר האוצר דואג לאכיפת שכר מינימום. למעשה אכיפת שכר מינימום היא חלק משלים לתכניתו. העובדה שהוא לא עשה את זה, עוררה את חשדותי שהמניעים שלו היו שונים. מדוע אני חושב ששכר מינימום הוא רע הכרחי? אני הייתי מעביד לפני כ-15 שנה. לא נתתי לאף עובד שכר מינימום כי תפסתי את השכר הזה כאמירה שהעובד אינו שווה הרבה ואני משלם לו מינימום כי כך מחייבת אותי המדינה; למעשה עבודת העובד שווה בעיני למינימום. שוב אני אומר; שכר המינימום הנוכחי היה סביר לו רק מעטים יחסית היו משתכרים את השכר הזה. יש למשל עבודות או מישרות שאתה יכול איכשהו להסתדר בלעדיהם אך בגלל סיבות אנושיות-אישיות ופנים ארגוניות אתה יכול להשאיר את המישרה. לא כשלחצי מהמועסקים שלך אתה משלם שכר מינימום. אני מבטיח לך שאף אחד לא היה נאבק על שכר מינימום אם מעטים היו מקבלים אותו. היום כדי להקטין את אי השוויון ולא להביא להתפוררות חברתית של המדינה- צריך להעלות את שכר מינימום ולאכוף אותו. ארגון התעשיינים או כפי שהוא נקרא היום -משהו של הארגונים הכלכליים, צריך לקחת אחריות ולאכוף על חבריו את שכר המינימום. יתכן ואז יגיעו לפשרה על שכר מינימום נמוך מ-1000$ . התנאי כמובן שתהיה העלאת שכר וולונטרית כך שמספר מקבלי שכר המינימום ירד באופן דרסטי. אולי תזלזל בעניינים הוולונטריים אך בבריטניה של המאה ה-19 היו יוזמי התיקונים בחוקי העבודה דוקא המעמדות הגבוהים; הם הבינו שכל הבית יקרוס עליהם. גם כאן צריכים המעסיקים להבין את זה. |
|
||||
|
||||
בקשר לפסקה הראשונה. לא הצלחתי להבין את ההגיון בטענה ששכר מינימום הוא בעצם שכר מקסימום. אם הבסיס לקביעת השכר הוא רק האוונטה של המעסיק שיגיד "אני בסדר, אני משלם שכר מינימום" הרי שהעסקת עובדים ביותר משכר מינימום מגדילה את האוונטה ("אני אחלה, אני נותן עוד עשרים אגורות מעל שכר מינימום"). זה גם לא מסתדר עם העובדה שיש לא מעט עובדים שמרוויחים הרבה יותר משכר מינימום. מעבר לכך, לא הצלחתי למצוא בדבריך שום אמירה שרלוונטית לניתוח שכר המינימום כאמצעי בעל חסרונות ויתרונות להשגת מטרה כלשהי. במקום זה חזרת שוב ושוב על ציון ה*מטרות* (עליהן ממילא אין מחלוקת ושאינן משנות, אם האמצעי לא יקדמן), המלצות אופרטיביות לישום שכר מינימום (אשר, שוב, לא כל כך רלוונטיות כל עוד לא ביססנו את הטענה שהמטרות מושגות על ידי האמצעי הזה) וניתוח של מניעי המחוקקים האנגלים במאה התשע עשרה (גם לא רלוונטי, ולו בגלל ששכר המינימום לא היה חלק מהחקיקה הסוציאלית מסביב לתחילת המאה העשרים) כדי שהדיון לא יתפזר יתר על המידה, הייתי רוצה שנתמקד בשאלות הבאות: א. כיצד שכר המינימום הוא בעצם שכר מקסימום? איך עובדת הדינאמיקה הזאת? ב. האם יש לשכר המינימום חסרונות? אם כן, מהם? (מלבד החסרון שצויין בסעיף א') על מנת למנוע טרחה מיותרת כדאי שנוותר על הדיון בשאלות שבהן יש לנו הסכמה כמו מטרות שכר המינימום, הצורך לאכוף אותו במידה ונגלה שהוא אכן ראוי ליישום ומה גורם לביבי לתקתק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |