בתשובה לדובי קננגיסר, 20/09/01 10:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש חלופות. גם לך אני ממליץ לקרוא את הודעותה של מיכל עם הכותרת "יש חלופות!!", ותראה בדיוק אילו חלופות יש וכמה הם יעילות. אני חושב שהפואנטה החשובה ביותר משום מה לא מגיעה אל המנוחה והנחלה בראשיכם: ניסויים בבעלי חיים הם הכלי בלתי צפוי ולרוב בלתי יעיל. יש חלופות יותר טובות לניסויים בבעלי חיים והיום במקום להשקיע בפיתוחם כדי שיגיעו לרמת דיוק גבוהה בהרבה ממה שהיא היום (שהרמה הזו כבר הרבה יותר מדוייקת מניסויים בבעלי חיים שנותנים לך בערך אותו כושר ניבוי כמו זריקת מטבע) ממשיכים לערוך ניסויים בדיוק בגלל גישה כזו "ככה זה בניסויים". זה לא ככה בניסויים, זה ככה רק בניסויים על בעלי חיים!!! אני לא אמרתי, לא אומר עכשיו ולא אומר בעתיד שצריך לעשות רק ניסויים קליניים, ישר בלי בדיקות מקדימות. אני אומר שאת מאות המליארדים שמשקיעים בניסויים בבעלי חיים היום, יש להשקיע במקורות יותר אמינים בהרבה **לפני** הבדיקות הקליניות. ואז לא 8 מתוך 28 ימותו, אלא אולי 1-2 במקרה הרע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק אציין שהאמירה לגבי הטלת מטבע היא דמגוגית (כלומר - לא קרובה אפילו להיות אמת, למרות שבמחשבה ראשונה זה נשמע כאילו כן). אם אתה צריך הסבר מתמטי למה זה לא נכון, שאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צריך הסבר מתמטי ללמה זה כך, יש לי עובדות מוכחות על מקרים בהם זה היה כך. ארחיק לכת ואומר שבמקרים מסוימים, ניסויים בבעלי חיים היו כלי גרוע יותר מהטלת מטבע- מאחר והם מטעים בנוגע לתוצאה. תחשוב על זה ככה: אתה עורך ניסוי לבדיקת תרופה כנגד דלקת פרקים, ואתה מטיל מטבע בנוגע להאם תופעות לוואי מסויימת תופיע בבני אדם. ניסויים בבעלי חיים סביר להניח שיגידו לך "לא ולא" מאחר ותופעת לוואי זו לא תגיע בבעלי חיים, אולם הטלת מטבע יכולה לומר לך "כן" ויכולה גם לומר לך "לא" באותה ההסתברות הסטטיסטית. אם תערוך סטטיסטיקה משווה בין תופעות הלוואי שמופיעות בבעלי חיים בניסויים לעומת תופעות הלוואי שמופיעות אצל אנשים באותם התנאים תראה שבמרבית המקרים אין את אותם תופעות הלוואי, ולמען האמת בדרך כלל תופעות לוואי שמגיעות לאנשים לא נתגלו בזמן הניסוי על בעלי החיים. אי לכך יש לניסויים בבעלי חיים סיכוי סטטיסטי גדול יותר להטעות אותך מאשר הטלת מטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אמרת שב-52 אחוזים מהמקרים נתגלו תופעות לוואי שלא צפו מראש בתרופות שנבדקו על בע"ח. מכיוון שיש להניח שהרבה יותר מ-50 מהחומרים שניתן להעלות על הדעת הם רעילים לבני אדם, הרי שאם רובם נופו כך שרק 52 אחוז מהתרופות שהגיעו לשיווק היו רעילות (במידה מסויימת) - יש בכך הישג. וביתר בירור: בוא נניח שרק 10 אחוז מהחומרים אינם רעילים לבני אדם (נעזוב אם הם מועילים או לא). עכשיו, נטיל מטבע כדי להחליט איזה הופכים לתרופות ואיזה הולכים לפח. מה יצא? האחוז ישמר: 10 אחוזים מהתרופות שישווקו יהיו לא-רעילות, ו-90 אחוזים - יהיו רעילים. כדי להגיע למצב ש-48 אחוזים אינם רעילים, צריך להניח ש-48 אחוזים מהחומרים שנבדקים אינם רעילים מלכתחילה, כדי שהטלת מטבע תעבוד במידה כזו. יש מבין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסיבה הפשוטה שלא כללת את ההשפעה המאוד מכריעה של מינון והרכב. לעצרי הרבה ממש לא 10% מהחומרים מופו, וגם אם היית רוצה למפות אותם, היית צריך לעשות זאת ע"י ניסויים שאינם קשורים כלל וניסויים בבעלי חיים - שאינם, כאמור, מהווים אינדיקציה (כרגע כל הבדיקות היו בדיעבד - כלומר, היה נזק, אזי ידוע מעתה ואילך שתרופה X מזיקה בצורה A,B,C, תרופה - שהיא הרכב, מסובך מאוד לפעמים, של מספר חומרים - לא חומר בודד). דהיינו, ייתכן ש-10 מ"ג מתרופה מסויימת יעשו לך כאב ראש, ו-20 מ"ג יגרמו לך לאי ספיקת לב. או, לחילופין, ייתכן ש-10 מ"ג מאותה התרופה יהרגו אותך אם אתה חולה אפילפסיה, אבל יקלו לך את דלקת הפרקים אם יש לך כזו, בעוד 5 מ"ג לא ישפיעו עליך כלל. ייתכן שאם תעלה את אחוז האמוניום בתרכובת ב-2.5%, התרופה תתאזן ותהפוך בטוחה. אתה מבין, יש פה הרבה "אם"-ים ו"ייתכן"-ים, שניסויים בבעלי חיים לא עוזרים לך להבין בכלל, אבל אתה יכול לנחש בצורה טובה בהרבה עזרת סימולציות ממוחשבות, ניסויים קליניים ולפעמים גם בעזרת תרביות רקמה או שיטות אחרות. אי לכך ובהתאם לזאת, אתה לא יכול להניח ש "10% מהחומרים רעילים לבני אדם", הסטטיסטיקה הזו לא רלוונטית. אתה צריך להניח ש- "10% מהתרכובות הידועות לאדם היום בשימושים תרופתיים רעילות, במינונים מסויימים מאוד ובהתחשב בתנאים פיסיולוגיים ושנתיים מסוימים מאוד". כלומר- לידע שנצבר היום ע"י ניסויים בבעלי חיים יש תקופת מינימליות ביותר, וההוכחה הטובה ביותר לכך, היא אי היכולת של חוקרים לשחזר תופעות בניסויים בבעלי חיים לעיתים כה תכופות. גם אם גילו סימפטום מסויים בניסוי על 50 חולדות, ייתכן שחצי שנה מאוחר יותר רק 20 חולדות יגיבו באותה הצורה, אם בכלל. יש מבין? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |