בתשובה לממי לביא, 01/04/00 22:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכל פעם שמצטטים את צימרמן על האנשים הטובים מקרית ארבע, שוכחים פרט אחד קטן. צימרמן אמר את הדברים, לאחר שכתבת טלוויזיה צילמה את ילדי המקום המתוקים שרים שירי נקמה וטבח, ושירי הלל לברוך גולדשטיין. צימרמן, מה לעשות, מכיר את שירי הילדים הנאציים. והוא ציין שהם די דומים, רק צריך להחליף את המילה ''יהודים'' ב''ערבים'' או ''גויים''. אבל במקום להתמודד עם האמת, מעדיפים לנפץ את המראה - וטראח, חוקר מכובד הופך, באחת, לעוכר ישראל. לא שזו בושה גדולה. כשאנשי קריית ארבע נחשבים לפטריוטים, הבושה היא להיות פטריוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר גורביץ היקר, תגובתו של פרופסור צימרמן המכובד בהשוואותיו הפרובלמטיות בין נוער קריית ארבע ונוער היטלר מראות פעם נוספת עד כמה נהוג במחוזות אלטנוילאנד להשתמש באופן פסול בתופעת היטלר והנאציזם כמעט בכל ויכוח ציבורי, ללא כל הבדל משמעותי בין ימין ושמאל, חילונים ודתיים - תופעה מעניינת לכשעצמה שמקומה למחקרים שונים במכוני פסיכואנליזה למיניהם. הסרט לכשעצמו, אשר נערך על ידי הבמאי הישראלי מיכה פלד עבור הטלביזיה השבדית, שודר בטלביזיה הגרמנית לפני מספר שנים, וברשותי עותק מסרט זה. כדובר גרמנית וכאדם הבקיא בסוגייה זו עלי לקבוע חד משמעית כי מבין כל התבטאויותיהם הגזעניות והשוביניסטיות של מתנחלי קריית ארבע וילדיהם בני ה-8 עד 10 בסרט זה לא מצאתי שום דמיון בולט בין 'שיריהם' לשירי נוער היטלר - גם אם מחליפים את המילים 'ערבים' ב'יהודים' - כי אם דוגמה להתבטאויות ילדותיות המחקות את הוריהם המבוגרים - הורים אשר בהופעתם ובצורת חשיבתם והתנהגותם מזכירים את מישטר האפארדהייד בדרום אפריקה של לפני המהפך הפוליטי. אינני יודע אם זוהי נחמה גדולה עבור ציבור המתנחלים בכללותו בהגדרתי אותם בחלקם כבעלי נטייה לגזענות יהודו-קלוויניסטית לפי המודל הדרום אפריקאי ולאו דווקא כמקבילי הגזענות הגרמנו-היידנית כבמודל הנאציונל סוציאליסטי - אך זוהי לעניות דעתי המצב לאשורו. אגב - צימרמן טען להגנתו במישפט תביעת הדיבה אשר התנהל כנגדו כי דבריו על הנוער היהודי בקריית ארבע והשוואותיו הידועות 'הוצאו מהקשרם', ומקננת בליבי התחושה שידע הוא היטב מדוע נקט הוא באמירה זו - וזאת מעבר לטקטיקת ההגנה. דומני שמעבר לסקופ העיתונאי בו נקט הפרופסור המכובד - מודע היה הוא היטב לעובדה כי אין דמיון של ממש בין 'שיריהם' של זאטוטי המתנחלים לבין שירת הנוער ההיטלראי, אשר חוברה והולחנה על ידי משוררים מכובדים ומבוגרים - וזאת באופן רשמי וממלכתי בעבור נוער מבוגר יותר מאותו 'נוער' טרום בר מצווה אשר הופיע באותה כתבת טלביזיה. בברכה א. מאן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |