|
||||
|
||||
קשת כנראה הבינו מאוחר מדי שהאינטרסים של הציבור עדיפים על פני אינטרסים של חברה מסחרית- אני אומר שאם היה אירוע של כמעט תאונה יש להביא אותו לידיעת הציבור ולא לטאטא במיוחד בימי מכרז (ראה מכרז ערוץ 2 והמסמך הסאטירי הפנימי של טלעד) יש לי הרגשה שאם יהיה תחקיר למשל על פליטת גזים רעילים מאוטובוסים חברת האוטובוסים יכולה למנוע את שידורו ע"י בצע כסף, כנ"ל לחברות התרופות וכן הלאה אם לא יהיה שינוי מחשבה אצל ראשי הערוץ השני |
|
||||
|
||||
שינוי המחשבה אינו אמור להיות אצל ראשי הערוץ השני. שינוי המחשבה צריך להיות הרבה יותר מקיף; המערכת הפוליטית צריכה ליזום חקיקה שתאסור באופן ברור כל קשר בין הבעלים לבין התכנים. איך עושים את זה? שאלה קשה אך זה אפשרי, לפחות באופן תיאורטי. |
|
||||
|
||||
אממ... חקיקה שתאסור קשר בין אדם לבין רכושו? זה צריך להיות מעניין. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שחברות בורסאיות מנפיקות לא פעם מניות המקנות לבעליהן דיבידנדים, אולם ללא זכויות הצבעה (אולי איילי פיננסים יוכלו לפרט קצת יותר בנושא). במובן מסוים אני מניח שזהו ניתוק בין הבעלים לרכושם. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אז הם קונים משהו ספציפי, שמקנה להם זכויות מסוימות. אם כבר דוגמא, אז אפשר לדבר על הדיסקים שהקונה אותם ''מסכים'' בכך שלא להעתיק אותם בשום צורה ואופן - כלומר, האדם אינו זכאי לעשות ברכושו ככל העולה על דעתו בגבולות החוק. לא לחינם ה''חוזה'' הזה הוא בעייתי מאוד מבחינה חוקית. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, רק נראה לי ראוי לציין שמבחינה מעשית זה לא כל כך מופרך לדבר על בעלות מוגבלת מכל מיני בחינות, ולתת לזה תוקף חוקי (ממילא דעתי היא ש"בעלות" זה מושג שמקבל את התוכן שלו ע"י החברה). גם לא נראה לי שאמורה להיות בעיה חוקית עם מניות מהסוג הזה. למעשה, גם עם חוזים שאוסרים על בעליו של דיסק לשכפל אותו קשה מן הסתם למצוא בעיה חוקית. דעתי האישית היא שהבעיה עם גישת ה"חוזה" לרכישה של דיסק או ספר היא שהחוזה הוא לכל היותר בין הקונה והמוכר. מה אם הקונה איבד או זרק את הדיסק שלו ואני מצאתי אותו מופקר ללא בעלים ברחוב? אני לא חתמתי על שום חוזה עם אף אחד, ואני לא מבין איך חוזה בין שני אנשים שאני לא מכיר יכול לחייב אותי למשהו. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. אתה יכול לרכוש, למשל, חלקת קרקע מסוימת - אבל אם היא לא מופשרת לבנייה, אינך רשאי לבנות עליה את ביתך. |
|
||||
|
||||
מדוע? הבט בעקרונות שאמורים להנחות את הרשות השניה לטלויזיה ולרדיו. הקשר בין אדם לרכושו צריך להיות שונה בהתאם לרכוש. אופי הקשר של אדם לביתו או למכוניתו הוא שונה מזה שבין אדם לתאגידו. נכון שאולי פירוש הדבר חוסר אפשרות למקסם רווחים. אפשר יהיה רק לאפטם רווחים. הלוואי עלי. אם הטייקונים לא ירצו לקנות- שלא יקנו. אפשר לארגן את הרשות השניה , שלא כמו הרשות הראשונה שזקוקה לרפורמה- כך שתתנהל גם כעיתונות המנותקת באופן יחסי מאינטרסים כלכליים וגם תרוויח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |