|
||||
|
||||
ואם אישתו ממש לא אוהבת לרקוד והוא הריקוד בוער בעצמותיו? לוותר על אישתו ו/או על הריקוד, נשמעת לי כמו בחירה עצובה ולא הכרחית. אפשר לחיות ב(יותר) אושר בלעדיה. אי ההסכמה בינינו מתחילה ומסתיימת במילה המודגשת הבאה (ואין צורך להוסיף): "קשר זוגי הוא דבר נפלא וחזק מאוד, אולם הוא גם צריך להתגבר על המון קשיים הנובעים מכך ששני אנשים שונים, בעלי הסתכלות שונה על העולם, *נאלצים* לחיות בכפיפה אחת ולנהל את חייהם במשותף". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |