בתשובה ליובל נוב, 23/12/05 21:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שהסבר אחד לא נידון: ה"דחיינות" היא צורה מנומסת של להגיד "לא תודה, אין לי צורך להיפגש איתך." (מה שקראו פעם שיטת הפריץ והכלב). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז זה לא דפוס דחייני. אם הרעיון הוא שאתה לא רוצה להיפגש עם הבן אדם, סביר שלא תקבע איתו גם בפעם אחרת (אלא אם כן לפתע תזדקק לו או תחשוק בו או...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אבל זה מצמצם את התופעה בהרבה, שכן רוב הדחיינים פשוט יגידו ''כשיהיה לי זמן'', ''אחרי החגים'' או ''תתקשר אלי בעוד חודש'' מתוך ההנחה הנכונה שאם הדבר אינו ממש חשוב לפונה הוא ישכח מן העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. כלומר, הדחיין האמתי (כמוני, למשל) יכול לדחות גם דברים שהוא רוצה/יודע שהוא צריך לעשות. ברור שבחלק מהם הוא גם דוחה דברים בתקווה שהם יתפוגגו או ייעלמו אם הזמן, אבל ממש לא בהכרח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |