|
אישית אני חושבת שהמאמר הזה ניכתב מתוך נקודת מבט מאד צרה. אולי אתה חושב שזה נכון וזה לא נכון, וזה " רציונלי" וזה בפרוש מגוחך וללא "מוסרי" אבל לפי מה שנישמע לי המאמר ניכתב מהנקודת מבט הצרה של המחבר. יש כח אדיר בפגניזם וברוחניות נשית. אבל איך מישהו שמיסתכל מנקודת מבט כל כך סגורה יכול ליראות את זה? באותה מידה היה אפשר להיסתכל על קיר ולא לאהוב את מה שמעבר אליו- המחבר פשוט לא יודע!- אז איך הוא יכול לישפוט את זה בכזאת קיצוניות? לאנשים יש המון דרכים להביע את עצמם, אם זה דרך תפילה יהודית או ריקוד פגאני, קפיצות באוויר או שירה מיצרית, זה לא משנה, זה חיים, זה אמונה , והבעה של אמונה באה כמיגוון האנשים שקיימים על כדור הארץ. אם מישהו נידבק לדרך אחת וצועק שאין דרך אחרת שיכולה להיות נכונה... אז הוא קורבן של דעות קדומות, ולא יותר.
באהבה, פגאנית.
|
|