|
||||
|
||||
נשמע מרתק, לצאת עם פאוסט. |
|
||||
|
||||
יצא לי לראות פעם סטודנט עם ''רעב'' של קנוט המסון ביד אחת, וסנדוויץ' ביד השניה. |
|
||||
|
||||
לי יצא פעם לראות סטודנט עם ''החטא ועונשו'' של דוסטוייבסקי ביד אחת, וגרזן ביד השניה. |
|
||||
|
||||
לי יצא פעם לשבת במסעדה, להחזיק לי מונדה ביד האחת ולדבר על לייבניץ. _____________ ומה עם היד השניה? אותה דאגתי לנפנף באוויר כדי לנסות להסתיר את העובדה שאני לא יודע על מה אני מדבר. |
|
||||
|
||||
אז מזה מבינים שפיקששת את אינפי 1? |
|
||||
|
||||
לא. מזה מבינים שאני מתקשה בהבנת הטענות הפילוסופיות של המר בחור הנ"ל ("המונדולוגיה"), אבל זה לא מפריע לי להעלות אותן במהלך שיחה, על מנת להראות יותר חכם ממה שאני באמת :) מזה גם מבינים שמשחק המילים לי-מונדה לא היה מוצלח במיוחד. |
|
||||
|
||||
לי-מונדה הוא משחק מלים מוצלח בהחלט. לי מונדה - לא. |
|
||||
|
||||
אם אתה אומר. |
|
||||
|
||||
איש יושב עם זוג חברים במסעדה. מגיעה המלצרית ושואלת: "מה תזמינו?". עונה האיש: "לי-מונדה. לה-זניה, ולו ספגטי". שואל אותו חברו:" רגע, מה איתי? בשבילי אין לך איזה משחק מילים, חידוד לשון, שנינות, משהו?" עונה לו האיש: "בו-לו-נז". בהגיה הנכונה ובנסיבות המתאימות, זה יכול להצחיק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |