בתשובה לדרומי, 17/12/05 22:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו עולות שתי שאלות: האם בכלל הפרסומאי מסוגל לקלוע ל"אנשים כמוני", כלומר האם ניתן ליצור לכל אדם את התדמית שהוא "יקנה בעיניים עצומות", ועד כמה התדמית שיוצרים למוצר מסוגלת להיות מנותקת מהמוצר עצמו. אני בכלל לא בטוח שהתשובה לשאלה הראשונה חיובית, ודי בטוח שהתשובה לשאלה השנייה היא "לא עד כדי כך". עוד שאלה היא למה חייבים בהכרח להתנגד לפרסומת, ואיך ההתנגדות הזו באה לידי ביטוי. הטיעון של "הפינות השקטות" נשמע לי קצת מוזר. האם אתה אומר שלדעתך קיימים מוצרים שאסור לפרסם? גם הדוגמה של קולגייט נשמעת לי קצת מוזרה. מה רע בזה שחילקו להם קולגייט? שהם עלולים לרצות לצחצח שיניים יותר, או שהם יבקשו רק קולגייט ויבעטו בכיור אם יקנו להם משחה אחרת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קולגייט משתמשים בניסויים בבעלי חיים, אם אינני טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמובן שקשה לקלוע בדיוק לאנשים כמוך ספציפית. אפשר לקלוע באיזור, ויש אוכלוסיות שיותר קל לכוון אליהן וכאלה שפחות. לגבי הפער בין התדמית למוצר - שאלה של קנה מידה. לי זה נראה כמו די הרבה. ב. אני מניח שאנחנו רוצים לעשות את הבחירות שלנו שלא על סמך שיקולים מסחריים של אנשים אחרים. בהתחשב בדיון הקודם שלנו, זה אומר להתנגד לפרסומות. ההתנגדות הזו באה על ידי צפיה ביקורתית בפרסומות בעיקר. ג. פינות שקטות - כשאני קורא ספר, שאני לא אצטרך לחשוב האם זה פרסומת מושתלת. כנ"ל בשיחה עם חברים, אם ללכת לקיצוניות (ואם לרוץ עד סוף הקיצוניות, את 'סוחרי החלל' קראת?) ד. הבעיה שלי עם קולגייט היא בעיקר בעיית הגבולות. מעורבות של חברה מסחרית בגן ילדים זה בעייתי, כי אני לא יודע איזה חברה תיכנס לשם מחר. אבל כן, גם זה שהילדה תרצה 'רק קולגייט' זה בעייתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |