 |
אני חייב לציין שהתגובות ב'אייל' עוזרות לי לחדד את דעתי ולהתמקד במה בדיוק כל כך צורם לי בפרשה הנוכחית. הנקודה שהזכרת נכונה, והתגובה הפנימית האינסטינקטיבית שלי היתה ''אבל זה לא אותו דבר''. אני חושב שחלק ממה שמפריע לי כל כך זה האקט של ההשתלטות. אם תורם שותל יער והיער נקרא על שמו זה לא מפריע לי כל כך, ונראה לי שגם אם סמי עופר היה בוחר לתרום לתרבות הישראלית ע''י פתיחת מוזיאון חדש והיה קורא לו ''מוזיאון עופר לאומנות מודרנית'' לא הייתי מתרגז כל כך. אם מישהו היה גוזל את השם של יערות הכרמל שאני מכיר וטיילתי בהם מאז הייתי ילד, זה היה מרתיח אותי. אם סמי עופר היה מקים מושב חדש בישראל ומכנה אותו ''עופרון'' זה היה מתקבל על דעתי. אם הוא היה תורם לעיר הולדתי ודורש לשנות את שמה מחיפה ל''עופרון'' הייתי חש בושה בכל פעם שהייתי צריך לכתוב את השם הזה באיזה טופס רשמי.
אם יש כמה עצים שלא נתנו להם שם, אדרבא, שייקראו על שם תורם. בטכניון הביאו את זה לכדי אומנות, וכל רגל של ספסל הינה על שם תורם אחר. בפרט, קריאת יער על שם של מדינה ידידותית לישראל הינה הבעה לגיטימית של הערכה. לעומת זאת אם משנים שם מוכר ואהוב, או שכבר מסמל דבר מה, וכל זאת עבור מחיר נקוב בדולרים, ועל מנת לפאר את שמו של אדם אשר תרם את הכסף, אני מתייחס לכך אחרת מבחינה רגשית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש