בתשובה לגיל לדרמן, 15/12/05 19:36
במה זה שונה מהגוגנהיים בניו יורק ? 354763
פוקינודי • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 16/12/2005, 0:03
''גאווה לאומית ושמירה על הכבוד הלאומי נראים לנו כשווים קצת יותר מכך וכך מליוני שקלים. נראה לי שזה משום שהם מייצגים את סך פועלם, תרבותם, וחלומותיהם של אנשים רבים''

גאווה לאומית ושמירה על הכבוד הלאומי הם התירוץ הרשמי להרבה מאוד מקרים בהם נשלחו, נשלחים וישלחו אנשים אל מותם - זה בוודאי שווה פחות מכמה מיליוני שקלים שעשויים, בהסתברות גבוהה לייצג את סיפוק צרכיהם של אנשים באמצעות סחורות ושירותים בהם הם מעוניינים.

אז אתה יכול להחליף את ''לנו'' ב''לי''. אבל זה בעצם לא מסביר דבר.
במה זה שונה מהגוגנהיים בניו יורק ? 354956
גיל לדרמן • בתשובה לפוקינודי יום ו', 16/12/2005, 21:06
גם צדק ואחריות מהווים לא פעם תרוצים פורמליים למעשים רעים, וגם דמוקרטיה וביטחון ואהבת מולדת. למעשה, גם כבוד המשפחה ואהבה וחמלה ושאר ערכים משמשים להצדקת מעשים נוראיים לפעמים, אולם בוודאי שזה לא משנה את מהות הערך של "צדק" או "אהבה". כמוך, גם אני חושב שפוליטיקאים מנצלים לא פעם ערכים כאלו על מנת לקדם אינטרסים צרים בהרבה, על חשבונם של אחרים. כאשר אני מכבד כישראלי את חיילי מדינת ישראל אשר נפלו בשטחים הכבושים או בלבנון אני מכבד את הערך - את הגבורה הכרוכה בכך שאדם הקריב את חייו עבור מדינתו, מדינתי - לא את הניצול הציני של זה בידי פוליטיקאים עבור מטרות מנוולות. האם הגבורה חסרת ערך משום שהיא משרתת לא פעם מטרות רעות?

אני אכן מבסס את תשובתי על כך שערכים כגון גאווה לאומית, כבוד, ואפילו הערך המוזר שהמצאתי בדרך, "גאווה עירונית", אכן מקובלים על רוב האזרחים. אם הדברים הללו חסרי משמעות עבורך אז אני מבין את עמדתך, וחילוקי הדעות בינינו מקורם במחלוקת על ערכים. לגיטימי.
במה זה שונה מהגוגנהיים בניו יורק ? 354988
פוקינודי • בתשובה לגיל לדרמן שבת, 17/12/2005, 1:11
"אני מכבד את הערך - את הגבורה הכרוכה בכך שאדם הקריב את חייו עבור מדינתו, מדינתי - לא את הניצול הציני של זה בידי פוליטיקאים עבור מטרות מנוולות. האם הגבורה חסרת ערך משום שהיא משרתת לא פעם מטרות רעות?"

הייתי מעדיף שהיינו מעלים על נס את החיים ולא את המוות. את הפעולה החופשית ולא את מה שנעשה בכפיה. התהילה לגבורה נועדה להכשיר את הדור הבא של בשר התותחים.
הניצול הציני הוא הכלל אצל פוליטקאים, לא היוצא מן הכלל.

אני מעריך הרבה יותר אנשים שעושים דברים חיוביים, כמו אנשי עסקים, מהנדסים, יזמים, סוחרים וכל שאר האנשים, שעושים לביתם על ידי סיפוק צרכי האחרים באופן וולנטרי, מאשר את מי שבחר לחיות על חשבון הציבור כדי לנהל את ענייני הציבור ולגרום, ברוב המכריע של המקרים, נזק רב, גם אם זה רק במידה שהוא גורם מצוקה כלכלית או מונע חירות כזו או אחרת ולא הורג אותם. אבל אולי כדאי לנסות ולמדוד את גובה ערמת הגופות בכל צד כדי להבין למה כוונתי...
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות