|
||||
|
||||
אי-שם במעלה הפתיל הצגת זאת כהנחה נועזת ודורשת הצדקה מיוחדת מצד האבולוציה, "שיצור חי יכול להפוך בתהליך טבעי ליצור תבוני". תרצה, תאמר שהביצית היא תבונית בכוח, אבל הנה בתהליך הדרגתי יוצאת התבונה הזו אל הפועל. מדוע קשה לדמיין, אם כך, שגם מין שאינו נבון הוא נבון-בכוח, ובתהליך הדרגתי (או בכמה קפיצות) יצאה התבונה הזו אל הפועל? |
|
||||
|
||||
דווקא לא אמרתי שההנחה הזאת היא נועזת ושקשה לדמיין שהיא נכונה. אני לא מתווכח על נכונות התורה האבולוציונית. אני טוען טענה טכנית - שתורת האבולוציה נשענת על הנחות חזקות. אם הן דורשות הצדקה מיוחדת - זה תלוי בהקשר. במקור העליתי את הנקודה במסגרת הדיון עם אורי רדלר, שטען בהקשר של הדת, שצריך להניח שאלוהים לא קיים, ורק אם יש הוכחה סותרת צריך לקבל את קיומו. כששאלתי אותו למה לדעתו צריך להניח כך, הוא אמר שצריך להניח תמיד את אי-נכונותה של טענה לפני שמאמינים בה. רק רציתי להראות שדיבור במונחים אבולוציוניים מניח כמה הנחות חיוביות די חזקות כשלעצמו. אני חושב שתורת האבולוציה היא תורה יפה ושימושית מאוד. אבל באופן כללי זו טקטיקה מאוד לא מדעית להניח יותר מדי הנחות. זה מונע ממך לחקור את הדבר לאשורו. עדיף לשמור על ראש פתוח. |
|
||||
|
||||
לפי עקרונות תער אוקהם זה מאוד בעייתי לקבל רק חלק מהאבולוציה. זו עסקת חבילה ולכן לחלק גדול מההנחות יש אישוש עקיף ע"י אישוש כללי של תורת האבולוציה. אני אבהיר: אם תקבל את תורת האבולוציה עד הנקודה שבה היצור הופך ל"תבוני", כלומר עד המין האנושי. אתה מניח כי משהו אחר יצר את המין האנושי (מתכנן תבוני, חייזרים וכו'), אבל האם זהו רק צירוף מקרים שהדמיון הגנטי והפיזיולוגי שלנו דומה מאוד לפרימטים, והאם זה רק צירוף מקרים שנמצאו מאובנים שהן צורות ביניים? כמובן שההנחה שאלו רק צירופי מקרים. ולכן עצם ההוכחות על חלק אחד של האבולוציה מוכיחות גם חלקים אחרים של האבולוציה, זאת בהנחת עולם קונסיסטנטית, מה שנותן לנו את הלגיטימציה קודם לקבל את האבולוציה 1 (מפאת סבירות גרידא) ורק אח"כ לחפש כיצד היא התבצעה. זאת בניגוד לדוגמה עם אלוהים, בו אין הוכחות לאף אחת מההנחות, וגם אין חיזוק עקיף לטענות הללו. ולכן ברירת המחדל ההיגיונית היא אכן לשלול קיום. 1 - ניתן להמשיל זאת לראיית קוביה שנמצא במקום חשוך, אנחנו רואים את רוב חלקי הקוביה מלבד כמה נקודות שהן חשוכות. זה מאוד סביר להניח שהחלקים החשוכים הם המשכים של הקוביה ולא משולשים שמתבלטים ממנה. (ואם אדם מניח שמתבלטים משם משולשים, חובת ההוכחה היא דווקא עליו) |
|
||||
|
||||
א. אני לא חושב שאתה עושה שימוש לגיטימי בתער של אוקם. לפי שימוש חמור יותר, התער "מגלח" חלקים בתיאוריה שלא עוזרים לנבא, ומשאיר תיאוריה יותר רזה שעושה את אותה העבודה. בבירור, לפי המובן החמור הזה, התער לא רלוונטי במקרה שלפנינו. לפי שימוש קצת יותר מתירני, התער יורה לנטוש תיאוריה, אם יש תיאוריה פשוטה ממנה שמסבירה את אותן תופעות. השימוש הזה הוא בעייתי יותר, מפני שלא תמיד קל לשפוט פשטות של תיאוריה. בכל מקרה, התער של אוקם חל על תיאוריות מדעיות, וגם שם התוקף שלו הוא קונבנציונאלי בלבד. ולוץ מזה, אם התיאוריות שאתה מעמיד אחת ליד השנייה הן האבולוציונית והבריאתנית1 אז עאכו"כ שהתער לא רלוונטי, מפני שהגישה הבריאתנית מסבירה הרבה יותר. ב. משל הקוביה שלך יפה מאוד, אבל אני לא בטוח שהוא נכון, וגם לא שהנמשל מתאים לו. המשל בעייתי, מפני שאנחנו אמנם נשלים את התמונה לכדי קובייה, אבל רק בהנחה שאנחנו יודעים מהי קובייה מלכתחילה, ושאין שום צורה אחרת שעשוייה להיות עקבית עם מה שמופיע לפנינו. ההנחות האלה מובלעות לך במשל, בעיקר בעובדה שמראש התחלת ב"ראיית קוביה". כלומר, במשל, מראש ידענו שמדובר בקובייה. הנמשל לא מתאים לו, לדעתי, מפני שבמשל אנו רואים את רוב חלקי הקובייה. אני חושב שהיווצרות החיים והתפתחות התבונה הן הן העיקר של תורת האבולוציה. הם התהליכים היותר משמעותיים והיותר פלאיים, ולכן לעובדה שבדיוק לגבי שניהם אין לנו מושג מהו התהליך הנלווה יש השלכות חמורות על התוקף של התורה. --- 1 בוא לא נהפוך את זה לוויכוח "בריאה vs. אבולוציה". הטענה שלי נוגעת רק לאבולוציה ולא לבריאה. בעיניי כלל אין סתירה ביניהן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |