 |
איני מתייחס לרקע התיאורטי שלך, פוגל, במישור המוזיקלי, החברתי והתיאולוגי. אני שמח על כך שהעלית את הנושא, אני מסכים עם רוח הדברים, אע"פ שמתוך הקטע משתמע שאינך מכיר את התחום, ואני אסביר:
בסוף דבריך אתה מזכיר שני מקומות- פסטיבלים, בהם אפשר לפגוש ולשמוע מוסיקה זו. אולם דע, הפסטיבל בצפת מארח אמנים בתשלום אם הם מפורסמים, בעיקר אם הם חילונים. לכל השאר (כולל אהרון רזאל ועדי רן שהזכרת) הוא מבטיח מעט ואף את זה אינו מקיים. כל אמן שיסכים להופיע בהבטחות תשלום מינימליים יופיע בפסטיבל ללא קשר לרמתו האמנותית, המקצוענית, הרוחנית, נסיונו ואפילו חיבת הקהל אליו. בפסטיבל הזה אין בשנים האחרונות הפקה אמנותית מקצועית והמצב רק הולך ומחמיר. מה שיש בו היא משאבת תקציבים, תיירות לצפת ופרנסה למארגנים ולרוכלים. מוזיקה טובה צריכה תנאי הפקה שאין שם.
במבוא מודיעין הסיפור שונה. פסטיבל קרליבך אותנטי הפך להיות מבוקש. הם חיפשו אמנים "זרים" שישירו שירי קרליבך כדי לענות על האופי של הקהל ה"לא אמריקאי" שמגיע ועם זאת להשאיר פסטיבל קרליבך. אחרי נסיון יומרני שעשו בסוכות לפני שנה וחצי והפסידו כסף רב, הם קצת ירדו מהעץ וחזרו לגוון אמריקאי עם אורחים שלא עולים (או שוים) הרבה כסף.
יש מידע רב שאפשר להביא על מקורות היצירה, החברות, הארגונים והמקומות בהם המוסיקה מופקת. יש אמנים איכותיים בקנה מידה בינלאומי. אבל מעל כולם מרחפת בעיה קשה: כדי להקליט וכדי להפיק מופע ברמה גבוהה ולא חלטורה, צריכים משאבים כספיים. ועד שלא יהיו מקורות מימון הקהל יהיה רק קהל חובשי כיפות, כי הרמה לא תהיה מקצועית באמת- וחבל, כי כבר עכשיו יש למוזיקה היהודית מה להציע. רוצה המלצות?
רק צריך לזכור שהדברים הטובים באמת אינם דווקא מפורסמים. אין איכות בגרוש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש