|
||||
|
||||
ביטוח זה משהו אחר לגמרי. אני משלם כדי לממן צרות של אחרים כדי שאם לי תהיה צרה הם ישלמו בשבילי. אני יודע שהכסף הולך כמו שהשאר יודעים. אנו לא יודעים למי תהיה צרה אבל אנו מתחייבים לממן את זה שקרה לו האסון. לעומת זאת, בהימור זה משחק סכום אפס (בחסר כמובן). אני משלם רק כדי לזכות. מקור הזכור לי הוא בסנהדרין פרק ג, על משחקי בקוביה ומפריחי יונים. |
|
||||
|
||||
ביטוח זה פשוט הימור נגד עצמך. אתה מהמר שיקרא לך משהו רע, ואם הימרת נכון (=קרה לך משהו רע) אתה מקבל את הכסף. שניהם משחקי סכום אפס (בחסר כמובן). בשתיהן אתה משלם רק כדי לזכות. אין הבדל. אם התורה אוסרת להמר, היא צריכה גם לאסור על ביטוח. |
|
||||
|
||||
תגובה 354102. היסוד הנפשי הוא המשמעותי. |
|
||||
|
||||
''אני משלם כדי לממן צרות של אחרים כדי שאם לי תהיה צרה הם ישלמו בשבילי''. נשמע כמו סולידריות חברתית. אני לא זוכר אם אתה בעד אבטחת הכנסה ודמי אבטלה. בכל מקרה, העיקרון דומה. |
|
||||
|
||||
אין כל רע בסולידריות, כל עוד לא כופים אותה עלייך. כשכופים אותה עלייך, היא ''סולידריות'' כמו שהמחוייבות האישית בבית הספר הייתה ''התנדבות''. |
|
||||
|
||||
די לכפייה |
|
||||
|
||||
אם די לכפיה אז די למיסים, די לשרות צבאי, די לחוקי התנועה. על פי גדי: מיסים בהתנדבות, שרות צבאי בהתנדבות, חוקי תנועה בהתנדבות. |
|
||||
|
||||
אני מבקש ממך לא לייחס לי עמדות שלא הבעתי, וגם איני מתנדב להביע. |
|
||||
|
||||
גם אם יש דברים שמוכרחים לכפות זה לא מצדיק את כפייתם של דברים אחרים. הנה העמדה הדמגוגית המקבילה בהתאם להגיון שלך: על פי איציק ש.: עזרה הדדית בכפיה, עבודה בכפיה, חשיבה בכפיה. |
|
||||
|
||||
אבל אם לא כופים עליך כלום, זאת לא כפיה? |
|
||||
|
||||
''ביטוח זה משהו אחר לגמרי. אני משלם כדי לממן צרות של אחרים כדי שאם לי תהיה צרה הם ישלמו בשבילי. אני יודע שהכסף הולך כמו שהשאר יודעים. אנו לא יודעים למי תהיה צרה אבל אנו מתחייבים לממן את זה שקרה לו האסון.'' זאת לא הגדרה מדויקת. העסקה היא בינך ובין חברת הביטוח - לא בינך לבין שאר המבוטחים. במקרה של אסון, חס וחלילה, חברת הביטוח משלמת לך מבלי שהדבר משנה את התנאים מהם נהנים (או סובלים) שאר המבוטחים וההיפך. אני חושב שאם רוצים לעמוד על ההבדל בין זה לבין הימור אולי כדאי לחפש את התשובה במניע. מה שמניע אנשים לעשות ביטוח הוא הרצון בביטחון בעוד שמה שמניע את המהמרים, כך נדמה לי, הוא יצר ההרפתקנות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שנוח יותר להתסכל על ביטוח כעל עיסקה בינך לבין שאר המבוטחים, בתיווכה של חברת הביטוח. |
|
||||
|
||||
זה אולי נוח יותר אבל זה בהחלט לא נכון. |
|
||||
|
||||
להיפך. אתה עתיד ללמד את המהמרים האחרים לקח כואב, שיצרוב את תודעתם ויוציא אותם אחת ולתמיד ממעגל ההרס העצמי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |