בתשובה להאייל האלמוני, 13/12/05 2:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון, השאלה היא איפה זה היה בספרות לפני גילויו. זה דווקא מעניין, לדעתי, שאצל טולסטוי זה מתגלה. הרי על פניו ''מלחמה ושלום'' נחשב למיטב הקלאסיקה הרוסית - כלומר, רומן ''קלאסי'' עב כרס שכתוב בשפה קשה ואין בינו ובין פוסט מודרניזם כלום. לגלות פוסט מודרניזם שם זו אותה הפתעה בערך כמו לשים לב שקצת לפני הסוף של ''אנה קארנינה'' יש לנו פרק שכתוב בצורה שמזכירה את זרם התודעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר אמרנו, קל מאוד לגלות פ''מ גם בתום ג'ונס וגם הטריסטרם שנדי, גם הם נחשבים לקלסיקה רצינית (אם כי גם טבולה בהרבה יותר הומור ממלחמה ושלום, כמובן). וקצת לפניהם כבר כבר ידע מישהו שאין חדש תחת השמש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה עדיין מפתיע את מי שלתפיסתו השטחית, הפוסט מודרניזם יוצא נגד הגישות ה''קלאסיות'' (אני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שום תפיסה שטחית.:) האמת היא, שהפוסט מודרניזם יוצא נגד הכל וגם לא נגד שום דבר, זה רק תלוי איך לוקחים אותו. כפי שמצטטים כאן בחדווה (ועד זרא) "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו" על ישראל, אפשר להרחיב את הציטוט לגבי תרבות המערב - או חורבות המערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לגלות פוסט מודרניזם שם זו אותה הפתעה בערך כמו לשים לב שקצת לפני הסוף של ''אנה קארנינה'' יש לנו פרק שכתוב בצורה שמזכירה את זרם התודעה.'' וגם ב''מלחמה ושלום'' יש קטעים כאלה (התרדמה של ניקולאי ערב הקרב, לדוגמה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון (אתה מתכוון לניקולאי או לפטייא, או לשניהם?), ואל תשכח את "לרתום לאחדות". אבל אלו יותר קטעים של שברי מחשבות של חצי ישנים, ולכן הסגנון מתאים להם יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולגלות שכל חייך דיברת פרוזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |