בלדה לעוזב קיבוץ

ישי	יום ב', 12/12/2005, 21:27

חשבתי שימי ה"מיליונרים בבריכות שחייה" כבר חלפו ועברו.

הגיע הזמן להבהיר דבר אחד: קיבוצניקים הם אנשים שויתרו מרצונם על פוטנציאל "החיים הטובים" שטומנים בחובם חיי העיר לטובת חיים צנועים יותר. הם בחרו לשלוף את עצמם מתוך הג'ונגל הקפיטליסטי שאתה חי בו ולהתכנס בתוך ארגון חברתי שממלא הרבה מהפונקציות שהעירוני נדרש למלא בעצמו.

קיבוצניקים אינם מיליונרים ואינם חיים את החיים הטובים. הם אנשים עובדים (רובם. אני מודה שאם יש משהו שהחברה הקיבוצית התקשתה תמיד להתמודד איתה הרי שזו האבטלה הסמויה והלא-סמויה בתוכה) שרוב הכנסתם הולכת לקיבוץ כדי לממן את אותם הדברים שאתה קורא להם "חינם".

נכון, הם לא משלמים מיסים, חשמל, מים, ארנונה, חינוך, בריאות, השכלה גבוהה ועוד. אבל זה רק צד אחד של המשוואה. הצד השני הוא ויתור על חיי מותרות, על הסיכוי "להצליח בחיים" (כלומר, להתעשר).
זהו הדבר העומד ביסודו של הקיבוץ. מי שבוחר לחיות בעיר נהנה מיותר חופש, עצמאות כלכלית, מותרות שונות, והפריבילגיה לחלום על הצלחה כלכלית.
הקיבוצניק מוותר על כל אלה בתמורה לביטחון סוציאלי ולמען נוחותו ושלוות נפשו.

ברור לי שעירוני כמוך מתקשה להבין את זה. אתה מסתכל רק על טור הזכות. כמי שחי בעיר, אינך רואה ואינך מסוגל לראות את ההקרבה והויתור שעושים קיבוצניקים בכל רגע נתון.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות