 |
I fail to see the error!
משטר דמוקרטי, *כל משטר דמוקרטי ללא יוצא מן הכלל על כל "גווניה" ו"צורותיה" של הדמוקרטיה*, לא יכול להתקיים לאורך זמן ללא אמונם תמיכתם והסכמתם של לפחות מרבית האזרחים במשטר וכללי המשחק בו.
יש ביקורת, יש טענות ומחלוקות ויש דברים רבים הזועקים לתיקון ולשיפור. הדמוקרטיה, מוסדות השלטון והחוקים עצמם אינם קפואים אלא משתנים עם הזמן בהתאם לרוח הזמן ולצרכים של האזרחים אותם השיטה באה לשרת.
הדמוקרטיה בארה"ב והדמוקרטיה בישראל בהחלט שונות זו מזו. אבל גם בדמוקרטיה "יהודית" וגם בדמוקרטיה של מדינת לאום יש מקום לעבודה רבה של חינוך לדמוקרטיה. חינוך לא רק לילדים ולמתבגרים בבתי הספר אלא גם למבוגרים (דרך אמצעי התקשורת, למשל) ובמיוחד לעולים שלא מכירים את השיטה. גם לאוכלוסיות מיעוט כמו לאוכלוסיית הרוב צריכה להנתן _הזכות_ להנות מחינוך זה ולהפכו לנגיש אליהם.
נושאים לדוגמה שצריכים להלמד
מה טוב בשיטה? מה רע בה? חסרונות מול יתרונות? איך מועברים חוקים? איך האזרח יכול להשפיע? מה תפקידי האזרח בחברה דמוקרטית? חובות וזכויות ועוד סוגיות רבות.
חינוך איננו אינדוקטוריניזציה אבל חינוך לאזרחות ודמוקרטיה שנעשה תחת חסותו ובמימונו של משטר דמוקרטי בהחלט צריך להראות נטייה והעדפה ברורה לצורת משטר זאת.
ובהקשר לדמוקרטיה היהודית, אכן המיעוט הערבי כנראה שאיננו שווה זכויות בסוג זה של דמוקרטיה (גם להלכה וגם למעשה אך גם איננו שווה חובות!) אבל גם הוא _נהנה_ במובנים רבים מהשיטה ומהמסגרת השלטונית. עוד לא ראיתי או שמעתי על ערבי ישראלי אחד שמרצונו החופשי ירצה לחיות תחת שלטון לא דמוקרטי.
דווקא במצב של מדינת לאום עם מיעוטים אתניים (עויינים?) בתוכה לדמוקרטיה יש משנה תוקף של חשיבות כי היא מאפשרת לחברה בכללותה לעצב עם הזמן איזה שהוא סטטוס קוו של קיום משותף ומונעת גלישה מהירה למצבים דרסטיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש