 |
"יבוא יום והיסטוריונים יחקרו תופעה מרתקת: איך במדינת ישראל, זו שנקבצו בה אודים מוצלים מרדיפות אנטישמיות ומטבח עם... צמחה לה באין מפריע אנטישמיות חדשה. קורבנותיה של האנטישמיות הזאת הם יהודים חרדים. מחולליה: יהודים חילוניים".
"הצבא ממילא לא צריך אותם; במשק עם 300 אלף מובטלים... ממילא אין להם עבודה; הם מקבלים תקציבים זעירים, ולא הם, לא הם, הריחיים על תקציב המדינה. [...] שנאת החרד מסייעת היום לאוכלוסיות חילוניות רחבות להגדיר את עצמן מחדש... היא כלי עזר בלכידות החברתית החילונית... החרדים נתפשים כגוף שחור חסר פנים המשריץ ילדים ומבקש להשתלט על המדינה".
"נותרתי חילונית גמורה עם עולם ערכים חילוני, הומניסטי וסוציאליסטי. עם זאת, אני מסתייגת מכך שלעתים קרובות מדי המנוע אצל חוגים מסוימים בשמאל הוא תיעוב לא מנומק כלפי חרדים. אני לא אוהבת הזדהות קבוצתית על בסיס שנאה. אני רואה בחרדים מיעוט. גם אם זה מיעוט שאורח חייו לא נראה לי".
"מעבר לכל זה, אני רואה נקודות השקה מסוימות באינטרסים של הפמיניזם ושל הסוציאל-דמוקרטיות עם החרדים, כמו למשל ניצול עובדים בשבת. זה מקום של חיבור. אני לא מסתייגת מחיבור. החיבור לא דוחה אותי, לא מגעיל אותי. אני לא מרגישה את הדחייה שחילוני שמאלני כמוני מרגיש. זה זר לי. השיח של התיעוב זר לי. אני לא מרגישה אותו לא רק במישור העקרוני אלא גם במישור הרגשי".
"לפעמים יש אלמנטים בשיח החילוני שהם אלמנטים, לצערי הרב, שמזכירים אלמנטים אנטישמיים. אני מתכוונת לביטויים כמו 'עלוקות'. אתה יודע, דמות היהודי מה'דר שטירמר', שהוא גם מוזר, גם רודף בצע. קריקטורות שכאילו נלקחו ישר מה'דר שטירמר'. כחילונית זה מעורר בי אי נוחות והסתייגות. זה עושה לי רע. אפילו בתור בת לניצולי שואה".
באה על החתום: שלי יחימוביץ'
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש