|
||||
|
||||
לא מדוייק - זה אומר משהו על הרצינות של מי שערך review למאמר ושל מי שפירסם אותו. אין די בכך כדי לפסול תחום שלם. |
|
||||
|
||||
ועוד על הפרשה ההיא: |
|
||||
|
||||
אני מסכים, בוודאי שאין בכך בכדי לפסול מיידית את כל מה שנאמר אי פעם בנושא ''פוסט-מודרניזם'' כשטויות חסרות משמעות. אבל זה מעורר חשדות מסוימים - קשה לי מאוד להאמין שניתן היה לעשות תרגיל כזה בכלכלה או ביולוגיה מולקולרית או ארכיאולוגיה, או אפילו בתחום הפילוסופיה של יוון העתיקה או באי אילו מהמגזינים העוסקים בתלמוד. בכל התחומים הללו - אשר אין בהם הרבה מן המשותף - קל מאוד למומחה לזהות מתחזה כל כך חובבן. |
|
||||
|
||||
אתה צודק לגמרי (חוץ מאשר לגבי הכלכלה, שהלא כל האסכולה הניאוקונית היא מעין תרגיל כזה וניתן להתייחס גם לבועות המחירים השונות כתרגילים מעשיים כאלו שמצליחים להטעות כמעט את כל המומחים), אך יש כמה נקודות שאולי שווה להתייחס אליהן: - המתודה המדעית לא הצמיחה אלטרנטיבות ל Critical Theory ובני-חלציה. מצד אחד מדענים טוענים (ובצדק) שהרבה מהטקסט הפוסט מודרניסטי הוא קישקוש מוחלט, או שיש בו אולי גרעין של אמת, אך הסקת המסקנות מתוך אותו גרעין לוקה בחסר, אך מצד שני לא ראיתי בינתיים את המאמר "מודל אופטימלי של חברה אנושית בהינתן התפלגויות הפרמטרים הפסיכולוגיים של נשים וגברים" או את המאמר "הוכחות מדעיות להיות הדת כשל לוגי". - חלק מההתקפות על הפוסט מודרניזם הן בכיוון אורתוגונלי לכל כיוון רלוונטי שהוא. למשל, סוקאל, חוץ מהמתיחה הקוונטית, תוקף בחריפות את השימוש השגוי וחסר המשמעות של לאקאן בטופולוגיה. אפשר לשער שלו לאקאן (שבוודאי אינו משתמש בטופולוגיה כדי להוכיח דבר) היה בוחר אנלוגיות/מטאפורות מתחום אחר, סוקאל לא היה מתרעם כל כך והיה מבין כיצד יש להתייחס אליהן. (אין בכך כדי להגיד שלאקאן לא היה שרלטן לא קטן) |
|
||||
|
||||
(תיכף יבוא יהונתן וישאל אותך מה את מבינה בלאקאן ואם כבר סיימת לקרוא את הסמינר ה-34 או משהו..) הבעיה העיקרית עם האנלוגיות של לאקאן היא שהוא טען בתוקף שאלו לא אנלוגיות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא הצהרתי מפורשות שאני לא מכיר ולא קראתי את לאקאן. (לעומת זאת, אני לא מבין כיצד אנשים מרשים לעצמם לצחוק על גירץ בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות). |
|
||||
|
||||
לא טענתי אחרת. מה שכן אמרתי הוא שבאת בטענות לאנשים התוקפים את לאקאן שאינם מתמצאים דיים בתורתו. |
|
||||
|
||||
טיעונך לא מקובל, לטעמי. ראשית בגלל שאין לו תימוכין. שנית, בגלל שמותר לי לצחוק על כל אדם ולבקר כל עבודה אקדמאית, בין אם נכתבה ע"י גירץ או לוי-שטראוס*. * שלפחות חלק מטענותיו בעבודותיו האנתרופולוגיות הם, תסלח לי, שטויות במיץ. |
|
||||
|
||||
איזה "תימוכין" אפשר לתת ל"לא מבין כיצד אנשים מרשים לעצמם לצחוק על גירץ בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות"? שים לב להבדל בין "מותר" (מדינה חופשית) לבין "מרשה לעצמו" (סטודנט במדעי המדינה). |
|
||||
|
||||
התימוכין צריכים לבוא על "בלי להבין אפילו מה זה סטרקטורות". האם איני צריך להרשות לעצמי בגלל היותי סטודנט (בניגוד לדוקטור, למשל) או בגלל היותי סטודנט למדעי המדינה? אולי אני צריך לעבוד על כישורי הרטוריים, אבל כבוד אינטלקטואלי (בניגוד לאישי, מר ו.) רצוי שלא יחולק באופן אוטומטי. לעניות דעתי, על כל אדם להרשות לעצמו להביע ביקורת על המפריע לו. |
|
||||
|
||||
מעבר לזאת, אולי עלי להתנצל. להתנצל בפניך ובפני מר אורן, ובפני קליפורד גירץ, שהוא (כך מסתבר) סמכות עליונה שאותה אין לבקר. אך יותר מכל, להתנצל על שצחקתי על משפט קטן פרי עטו, שאותו בטיפשותי הרבה לא הבינותי כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
דווקא ''פרשנות של תרבויות'', ספר הדגל של גירץ, מאופיין בכתיבה שווה לכל נפש. ייתכן שבמבוא או במסקנות יש קצת התפלספויות לא קלות, אבל הספר ככללו מרתק גם למי שלא שמע על אנתרופולוגיה קודם לכן. |
|
||||
|
||||
מה שהתכוונתי לומר זה שהדיון איננו על מה מותר או אסור לבקר, אלא על תנאים ש*הטיעון* צריך לעמוד בהם כדי להוות מוצא לביקורת תקפה. אני מתנצל על משמעויות הלוואי הלא סימפטיות שמשתמעות מהתגובה שלי. |
|
||||
|
||||
וההוא מתורת המשחקים טען שניתן היה לחזות בעזרתה את כישלון הסכמי אוסלו, אז טען... |
|
||||
|
||||
אה, כלומר שימוש בתורת המשחקים היה overkill במקרה של אוסלו? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש כמה מקרים מתועדים של שרלטנות דומה בארכיאולוגיה (ממצאים מזויפים, מסקנות שגויות מממצאים אמיתיים וכדומה). אאל''ט גם ההיסטוריוגרפיה ידעה מספר זיופים ומחקרים של דברים שלא היו ולא נבראו. ואני כבר לא מדברת על זיופי אמנות קלאסית (כולל מציאת ''תמונות נדירות'' שהצייר המקורי מעולם לא צייר). |
|
||||
|
||||
כן, זה נכון. כאשר קראתי את ההפניה של האלמנה היתומה לוויקיפדיה הסתבר שהיה גם מקרה דומה של שני אחים שפרסמו מאמרים בפיזיקה תאורטית ובמתמטיקה, ועוד מקרה ידוע של פיזיקאי שזייף תוצאות במשך יותר משנה ופרסם מאמרים ב Nature ו Science . אבל יש הבדל, ולדעתי זהו הבדל גדול. במקרים הללו הזיוף לא היה חובבני כל כך. האחים הללו היו דוקטורנטים (גם אם לא מוצלחים כל כך) בתחום שלהם, הפיזיקאי הרמאי זייף גרפים באמצעות תוכנות מתמטיות, וכדומה. כפי שנכתב, שיטת ה peer review נועדה לגלות טעויות, לא הונאות. במקרה של "פרשת סוקל" לא מדובר על מומחה עמית אשר מזייף תוצאות, אלא על חובבן שלמען האמת אפשר כמעט לכנותו בור גמור ,אשר גיבוב מילים חסר פשר שלו מתפרסם. למעשה, בוויקיפדיה מזכירים שגם לאחר שהתפרסם כי זו מתיחה אחד העורכים של המגזין משוכנע שסוקל פרסם את המאמר ברצינות, ורק מתוך פחד הוא נסוג מאוחר יותר וטען כי זו מתיחה. ועם כל זאת, אני מסכים שהמתיחה הזו קשורה יותר למנגנון הביקורת של אותו מגזין ספציפי מאשר למהותו של כל התחום של פוסט-מודרניזם. |
|
||||
|
||||
הטענה העיקרית לגבי סוקאל, היא כזו: סוקאל פרסם את המאמר *כמומחה בפיזיקה* המפרסם מאמר על פוסט מודרניזם כפי שהוא מתבטא בפיזיקה. הוא בפירוש הזדהה כמדען וכפיזיקאי ידוע, וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהמאמר שלו פורסם. כשסוקאל פרסם את המתיחה, הוא הפנה את תשומת הלב לפסקאות במאמר שהן שטויות מוחלטות *מבחינה פיזיקלית*, כלומר אמירות שסטודנט שנה ב' בפיזיקה אמור לראות שהן שטויות. עורכי כתב העת טענו כנגדו שהם לא בדקו את התוכן הפיזיקלי של המאמר, אלא לקחו אותו כנכון על סמך הקרדיטים של סוקאל כמדען 0וגם, כי אין להם את היכלות לבדוק אותו). |
|
||||
|
||||
עבר זמן מאז קראתי את המתיחה שלו, ולאור מה שאתה טוען, אני אקרא את המאמר שוב. אם זה מדויק, אז אני חוזר בי ובאמת כל המתיחה הזו מעידה בעיקר על חוסר מקצועיות של מספר עורכים (קשה כל כך לשלם כמה גרושים לסטודנט שנה ב' בפיזיקה?) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |