|
||||
|
||||
כלומר, עיקרון התועלת אצלך דומה לזה של ג'ון סטוארט מיל – בני אדם ממרבים תועלת, אלא מה, תועלת זאת אינה ברת השוואה ביניהם (סובייקטיבית כלשונך). עדיין, לא ברור למה קבלת הדת היא סתירה. נראה לי שתסכים אתי שה"נוחות" של בני אדם אינה רק ענין של אינטינקטים. האם אתה למשל תרגיש "נוח" בחברה המושתתת רק על אינסטינקטים? איך למשל תגן בחברה כזאת על הבת שלך שלחבר שלה "נוח" לאנוס אותה? או איך תגן בחברה כזאת על הרכוש הפרטי שכה יקר לך? אולי לך יותר נוח לתת לכוחות השוק ליישב קונפליקטים מסוג זה. אבל תסכים אתי שיתכן שלאנשים אחרים יותר "נוח" עם מערכת ערכים, איסורים ורגשי אשמה שתמנע מצבים כאלו. היות והגדרת "נוחות" על בסיס ההתנהגות האנושית, והיות וההתנהגות האנושית כוללת איסורים על מימוש אינסקטים מסוימים, מה כל כך מפליא בקבלת הדת? |
|
||||
|
||||
לא, עקרון התועלת אצלי לא דומה לג'ון סטיוארט מיל, שכן גם אצל מיל התפישה היא שישנה תועלת בעלת ערך אובייקטיבי (כלומר ''לכל הדעות תועלת''). אני גם לא חושב שזה מועיל לצורך הדיון למיין את התפישות שלי למגירות קיימות במקום לעסוק בתפישות כשלעצמן. ייתכן ואילו היית מרפה מעט ממאמצי המיון, היית מבחין בכך שאיני מוצא כל פליאה בקבלת הדת... |
|
||||
|
||||
''ייתכן ואילו היית מרפה מעט ממאמצי המיון, היית מבחין בכך שאיני מוצא כל פליאה בקבלת הדת...'' צמרמורת... קיוויתי שהדיון על מתמטיקה מונדית כבר מת בשיבה טובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |