 |
אני חושב שאתה יודע את התשובה. אין קשר כלל ועיקר בין רצון למלחמת דת ולהשלטת האיסלם במהדורה החשוכה ביותר (אפגניסטאן-איראן) לבין קריאה להפסיק ולראות במרצחים (החל מעאראפאת וכלה באחרון הטירוריסטים) בני שיח, לכנות אותם בשם "הרשות", לתת להם רובים, להביא אותם לכאן בכלל.
את כל המעשים הללו עשה מטורף, שיכור כרוני, אדם שהתמוטט תחת לחץ, וזכה (זוכה אצל חלקים רבים עדיין) לכבוד ולהילה. (רבין)
לקרוא להילחם ברשע לפני שיבלע חיים לא רק את ישראל את את כל העולם המערבי, בלא עדינות מיותרת בנחישות בלתי מתפשרת, הכל על מנת למנוע את כוחות השחור מלנצח, זוכה (עדיין) לשאלות מהסוג שלך.
אני איני מונע משום מוטיבציה התקפית שהיא. מבחינתי אין הבדל צבעים. איני מעוניין לבצע דבר על שכני, בוודאי לא להחריבם. אולם משסכנה (קיומית!) מרחפת לא רק על ישראל אלה על כל האנושות המערבית, אני מלא מוטיבציה לעלות לשמיים, רגע אחד אחרי כוחות השחור.
בדרך יש לנקוט בכל צעד שנדרש. לטירור אין גבולות, אין מגבלות, והוא נמצא בכל מקום. ארה"ב מלאה בחפרפרות סמויות המחכות להכיש. אם אתה חושב שחוקי ארה"ב בקשר לעיקובים, חקירות, מעצרים וכו' ישארו אילו שאתה מכיר מהסרטים, שכח מזה, המכה הבאה תמחק כל סממן לחוקים אילו, היפים אולי לימות שלום.
האמריקנים יעשו את זה. הטיפשות שלהם איננה כמו של השמאלנים כאן.
במקום להכות על חטא ולומר, "טעינו אחים" יש לשמאל עוד החוצפה והעוז לקרוא למבקשים לעצור את גלגלי השחור בשמות שונים ומשונים.
חוויה כזו, לשכנע את הסומים מלסור מעיוורונם, עברה כנראה (לפי המסופר) על אילו שניסו נואשות לשכנע בגיטאות, שהרכבות נוסעות רק בכיוון אחד...
אני משוכנע שדרך אחרת אין, מילות הגנאי יתחלפו באימוץ הדרך כאופציה יחידה של המערב. צ'צנייה הייתה ההתחלה. היא לימדה את המערב מה לעשות. זה לא יקרה מחר, אבל אם הקרבות יסתבכו ויהפכו למדמנה שותתת, האופציה תהפוך ריאלית.
האפגנים לא ינצחו על אדמתם עוד כוח מערבי. המערב לא יוכל להרשות לעצמו מפלה כזו. מפלה כזו תשמיט מדינות שלמות לזרועות האיסלם השחור. המערב יהיה חייב במקרה כזה, לעבור למודל הצ'צני.
זה ברור כעת יותר?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש