 |
ראשית, אנשים נוטים לשכוח ערך אחד, שהוא מאוד מאוד אנושי: הנקמנות. הנקמנות היא משהו שהיה קיים בעולם מימי קדם, ורק החברות ה"נאורות" וה"מודרניות" מנסות להעלים. אולם, בחטיפה של אדם והעלמה שלו - לא משא ומתן, דרישות גבוהות לשחרורו - אלא העלמה שלו מעל פני האדמה - יש משהו שמצריך נקמה.
מעבר לכך, הדיון (הסתמי, בעיני) בין "לוחמי חופש" ל"טרוריסטים" תמיד יתקיים. עמדתי? מי שמחזיק נשק, ואינו חלק מכוח מזוין רשמי - הוא טרוריסט. פשוט מאוד, חד וחלק. להציג את דיראני ואת עובייד, שני ארכי-טרוריסטים, כלוחמי חופש, זה קצת כמו להציג את סדאם חוסיין כאבי הדמוקרטיה.
העונשים שעבר דיראני בכלא הם כאין וכאפס לעומת מה שהגיע לו. אני חושב שכמעט כל אזרח בארץ היה שמח להיות התליין ששומט את הכסא מתחת לרגליו של בן הבליעל הזה. כאן, מעבר להחזקתו כקלף מיקוח, יש עוד משהו: הוא קשור, *ישירות*, לחטיפת רון ארד. מגיע לו, בתמצות: עונש מוות. לא פחות.
הבעיה עם הכותבים כדוגמת זה, היא שהם מנסים להיות יותר נאורים, יותר צודקים, יותר הוגנים ממה שהמציאות מאפשרת. חייבים לצאת מהקונספציה של החומר המופיע בספרים, וטיפה - רק טיפה - להרגיש את המציאות. יכול להיות שהתחזית, או הטרמומטר אומר שיש עשרים מעלות בחוץ. אם יוצאים החוצה וקר, אז קר. לא משנה כלום.
תנסו לחשוב על הדברים שנאמרים פה, בצורה פשוטה. אפילו רק להוציא את העובדות ה*שגויות*, שלא לדבר על החד-צדדיות, ותנסו לקרוא את הכתבה שוב. קשקוש בלבוש.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש