|
||||
|
||||
זו לדעתי ראיה פשטנית פשטני להגיד סתם - נסיוננו מתעשר, כאילו בן-אדם מבוגר הוא בסך-הכול תינוק עם כלים נוספים. האינטיליגציה וראיית העולם מתקדמת או משתנה כל הזמן. ואין ראיתו של תינוק כמו ראיתו של בן העשרה, של המבוגר בן ה- 30 או של הזקן בן ה- 100, ולא רק בגלל הנסיון. זה תהליך מורכב (ובכלל לא בטוח שכולו ביולוגי). מה שבאמת מעניין הוא לא ההשוואה שלנו לחיות וניתוח שלנו על פי הדחפים. זה פשטני מדי. מה שמעניין היא הנפש, שם על פניו אנחנו שונים מבעלי חיים אחרים. הנפש ואיך שהיא מתפתחת לאורך השנים. מה מזין אותה, מה משנה אותה, מה היא רוצה ולאן היא חותרת. המחשבה שהדחף הבסיסי הוא עיני הכול, היא מחשבה שמנסה להסביר מציאות פסיכולוגית באמצעים ביולוגים. יותר מדי פרוידיאני |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |