בתשובה לאיציק ש., 26/11/05 7:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מפנה אותך לחילופי התגובות עם כליל, שם התברר שהמשטרים הדמוקרטיים של ונצואלה ושל איראן (מוסאדק) לא היו כל כך לטעמם של התאגידים הבינלאומיים. האינטרסים התאגידיים הם בצורה עקבית לטובת החונטות של אמריקה הלטינית ואילו החדשמרנים בחרו להתנער מהם (לפחות תאורטית). אני ממליץ גם על קריאה חוזרת של הפרק על יו"ר בית הנבחרים תומס ריד בספר "המגדל הגאה"\ברברה טוכמן, בקשר לפרשת ההתנגדות למלחמת ארה"ב-ספרד (קובה). אני חושב שנוח לך להתעלם מן העובדה שלארה"ב יש היסטוריה של אידיאליזם אידיאולוגי (הדוקטרינות של ג'פרסון, מונרו, וילסון ואייזנהאואר) ושל התייצבות מאחורי ערכים אלטרואיסטיים ובכל מקרה, נראה שבנוגע להתמכרות לאינטרסים כלכליים האירופאים גרועים הרבה יותר. אני חושב שהבעיה העיקרית של החדשמרנים האמריקאים היא משהו מעין תמימות הקשור בשטחיות מנהלתית וחוסר בהכרה לעומק של הנושאים. חלק מן העניין הזה היא הגישה לפיה מה שטוב לאנושות טוב לכלכלה ולהיפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפרשת מוסאדק מראה בדיוק את מה שכתבתי. היא מראה על הקשר הסימביוטי שבין התאגידים למדיניות החוץ של ארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה טוען: א. דמוקרטיזציה נוגדת את האינטרסים התאגידיים. ב. האידיאולוגיה החדשמרנית נגזרת מן הרצון לספק ולהצדיק את האינטרסים התאגידיים. הרי שאתה נקלע לסתירה, שכן החדשמרנים דוגלים לפחות דה יורה בדמוקרטיזציה כאמצעי ומטרה מרכזית של מדיניות החוץ האמריקנית. עובדתית, לגבי המהלכים שננקטו בעירק בנוגע לתעשיית הנפט, הסכמתי איתך שהם היו שירות גס ובוטה של האינטרסים של תאגידי הנפט הבריטים והאמריקאיים. המחלוקת יכולה להיות אם מדובר בסיבה או מסובב. העליתי את האפשרות שהאמריקאים פעלו בעירק ממניעים כלליים יותר ומאחר והיתה חפיפת אינטרסים בין השלטון האמריקאי לבין תאגידי הנפט, בוש פעל כפי שפעל כדי לבסס ולממש את התמיכה של התאגידים. הסכמתי איתך גם לגבי הספקות לגבי האותנטיות והעומק של תמיכת החדשמרנים בדמוקרטיזציה. בהחלט יתכן שכאשר משטרים דמוקרטיים חדשים יתנגשו עם אינטרסים תאגידים, החדשמרנים יטענו שהמשטרים אינם דמוקרטיים או שוק-חופשיסטים מספיק. נכון לעכשיו החדשמרנים מצדדים בדמוקרטיזציה גם באמריקה הלטינית ולא ברור לי איך לפרש זאת. האם כהתנגדות לחונטות או כהתנגדות למשטרים הדמוקרטיים הנוכחיים של אמריקה הלטינית. בכל אופן כדאי לזכור שמי שמנווט את מדיניות החוץ של ארה"ב הם בוש וממשלו ולא כותבי המאמרים בקומנטרי. מהו עומק השפעתם, הוא נושא שנוי במחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אם המשטרים הדמוקרטיים של ונצואלה ושל איראן לא היו לטעמם של התאגידים הבינ"ל? אני חוזר על עמדתי, המחוייבות לדמוקרטיה היא מס שפתיים. בפועל, החדשמרנים וקודמיהם האורגניים היו עקביים במדיניות ההתערבות לטובת אינטרסים כלכליים. אתמול היו קומוניסטים ודמוקרטים שהפריעו, אז הם סייעו לחונטות ולעריצים אחרים. היום יש חונטות שמפריעות, אז מסייעים לדמוקרטיות, ובמקרה נותנים לתאגידים הבינ"ל חוזי "שיקום" שמנים. מחר הם יחליטו שנמאס להם מצ'אבז שעושה מהם צחוק, והם יפילו גם אותו תחת אמתלה אחרת. אם החדשמרנים היו כל-כך מעוניינים בדמוקרטיה מעל הכל, הם לא היו מקבלים בכזו קלות דיקטטורות "ידידותיות" כמו מצרים וירדן. אשר להשפעה של החדשמרנים על המדיניות האמריקאית, אני חושב שזה דבר די ידוע וברור: חלק ניכר מדרג היועצים של הבית הלבן הם חדשמרנים מוצהרים, ואפילו בוש ודיק הם חברים של עשירים (בפרט, עשירי נפט) אמריקאים, השותפים הטבעיים של האידיאולוגים החדשמרנים. לדעתי אין שום תמימות מיוחדת אצל החדשמרנים. הם מעוניינים בבינהלאמה של מקורות הייצור ע"י התאגידים האהובים עליהם, והם פועלים בכיוון ככל שיוכלו — לעזאזל עם ההשלכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך פחות או יותר. לצערי הדמוקרטיה היא עניין די יחסי. התאגידים מנסים להעריך באילו תנאים תהיה חדירתם למדינה המדוברת קלה יותר. בהרבה (אולי אפילו ברוב) מהמדינות המתפתחות הפוליטיקאים ניתנים לקניה. אם היו רואים באיראן של שנות ה-50 שהאידאולוגיה של המפלגות איננה של השמאל, אלא אידאולוגית השלטון -לא היו דואגים להעיף את מוסדאק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 202348 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לעניין וגם כך בחלקו לא נכון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |