|
||||
|
||||
אני לא סתם גיימר. יש לי בבית 3 מחשבים מחוברים ברשת, מצויידים בכל מה שצריך בכדי לשחק במישחקים הכי עדכניים. וגם פלייסטיישן בסלון. ו PSP בתיק של הלפטופ. זה תמיד היה ככה. אני שייך לדור הראשון של הגיימרים. אלו שזוכרים עדיין את הסיפורים של אולטימה. אלו שישבו לילות שלמים בכדי להבין כל פרמטר הכי קטן בציוויליזיישן. גם היום אני יכול לסיים "טור אוף דיוטי" ב X-WING . אני זוכר טוב גם את "דום". אני לא יכול לתאר את ההתרגשות כשסוף סוף העלתי את המישחק הזה אצלי במחשב. כל כך התלהבתי שקניתי כרטיס קול במיוחד בשביל המישחק הזה, חיברתי אותו לסטריאו ו... קרעתי את הוופרים מרוב יריות בשוטגאן. איזו נוסטלגיה. מי היה מאמין אז שאפשר יהיה פעם לשחק ברשת נגד עשרות אנשים אחרים במישחקים מדהימים כמו קאונטרסטרייק או אנריל... אני חושב שאני מכיר מספיק מישחקי מחשב ומספיק גיימרים בשביל להגיד שלעניות דעתי, בקרב הגיימרים יש פחות אנשים אלימים מאלו שהם לא גיימרים. למה? כי כולנו בניאדם ובכל קבוצת אנשים (אתנית\סוציו-אקונומית\לאומית\דתית\גיזעית\ווטאבר) שהיא יהיה אחוז מסויים של אנשים אלימים. אני לא מתיימר להבין מה גורם לאנשים מסויימים להיות אלימים - אני מאמין שבאיזשהו מקום, בכל אדם יש את השרידים של האדם הקדמון שצריך לסכן את החיים בכדי לצוד ממותה כדי שיהיה מה לאכול בחורף, ויש כאלו שעדיין מנסים לצוד ממותות כניראה. העיניין הוא שהדחף לשחק ולהתחרות זה משהו טבעי שאפשר לראות בכל קבוצת ילדים. ילדים? אפילו אצל גורי חתולים... ילדים מודעים להבדל בין מישחק למציאות. הם בעצמם ממציאים את הכללים. עוד לפני שהמציאו את מישחקי המחשב ילדים שיחקו "שוטרים וגנבים" או "הנדזאפ" והיו יורים אחד בשני עם האצבע או עם מקל של מטאטא. מישחקי המחשב רק יצרו סביבה יותר נוחה, זה הכל. גיימרים יותר מכל קבוצת אנשים אחרת, מודעים להבדל בין העולם שבו הם יכולים להסתובב עם מיניגאן ולרסס את מי שבא להם לבין העולם האמיתי שבו מאיטים ונותנים לנודניק שניצמד לפגוש האחורי שלך לעקוף אותך. מי שרוצה עולם פחות אלים שיחשוב על דרכים להקטין את העוני והמצוקה שמהם באים רוב הפשיעה והאלימות. מישחקי המחשב הם לא בעייה, הם בסך הכל בידור, תרבות פנאי. כמו סרטים, ספרים או מוזיקה. |
|
||||
|
||||
חוצפן. הדור הראשון זוכר את פונג על מסך הטלויזיה (שחור לבן) שלו. 10 משחקים1 בקופסא אחת! _____________ 1- כולם וריאציה על אותו נושא: רבוע לבן קטן שמתרוצץ על המסך ואתה צריך לחסום את דרכו בעזרת מלבן לבן שניתן להזזה. |
|
||||
|
||||
קטנוני. את פונג וגם את המישחקים שבאו אחריו כמו space invadors ואפילו פאקמן השמטתי בכוונה. בתקופה ההיא היו מישחקי מחשב אבל עדיין לא היו גיימרים. |
|
||||
|
||||
פונג? הצחקת אותי. הייתי משחק trek על מסך tektronix ירוק. שלא לדבר על Adventure |
|
||||
|
||||
למי היה מקום למסך טקטרוניקס בקופסת הנעליים בה גר? |
|
||||
|
||||
trek.. אלוהים הנוסטלגיה... לא יודע איך הצלחתי לשחק את זה בלי לדעת חצי מילה באנגלית. אבל זה היה קצת יותר מתקדם מפונג, לא ? |
|
||||
|
||||
"The Degenetron comes complete with THREE amazing games! (פרסומת מזוייפת לקונסולת משחקים בדיונית ב-GTA: Vice City, שמתרחש בשנות ה-80.)
DEFENDER OF THE FAITH - Save the green dots with your fantastic flying red square! MONKEY'S PARADISE - Swing from green dot to green dot with your red square monkey! PENETRATOR - Smash the green dots deep inside the mysterious red square!" |
|
||||
|
||||
"I'll never go to school again" (מתוך אותה פרסומת) |
|
||||
|
||||
בשביל מה להתענות עם משחקי מחשב אם אפשר פשוט ללכת לאורתודנט? |
|
||||
|
||||
:-| (בתמונה: אייל צעיר נקרע מצחוק מבדיחה של השכ"ג, לאחר טיפול אצל האורתודנט.) |
|
||||
|
||||
20 שנה? צצצצעיר :) בכל מקרה, Hear Hear! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |