בתשובה לדובי קננגיסר, 21/11/05 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מפסק הדין של בג"ץ בעניין עתירת המועצה האזורית חוף עזה ואח' נגד כנסת ישראל ואח' מיוני 2005. פסקאות 81-83 "האם חוק יישום ההתנתקות פוגע פגיעה של ממש בזכויות האדם של הישראלים המפונים המעוגנת בחוק-יסוד? על הכל מקובל כי נפגעת זכות הקניין ... לדעתנו, נפגע חופש העיסוק של הישראלים אשר עסקו בעיסוק, מקצוע או משלח-יד בשטח המפונה, ועתה נשלל הדבר מהם. האם נפגעות זכויות אדם נוספות? לדעתנו, התשובה היא בחיוב. חוק יישום ההתנתקות פוגע בכבוד האדם של הישראלים המפונים. ... יישום ההתנתקות מנתק את הישראלי המפונה מביתו, מסביבתו, מבית הכנסת שלו ומבית הקברות בו קבורים מתיו. הוא פוגע באישיותו. אכן, ביסוד כבוד האדם כזכות חוקתית "עומדת ההכרה, כי האדם הוא יצור חופשי, המפתח את גופו ורוחו על פי רצונו" ... הנה כי כן, פינוי הישראלים מהשטח המפונה פוגע במגוון זכויות אדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק. ביטוי לכך כי הוצאתו של אדם מסביבתו הטבעית מהווה פגיעה במספר זכויות אדם נתן הנשיא א' ברק באחת הפרשות בציינו: "הוצאתו של אדם ממקום מגוריו והעברתו הכפויה למקום אחר פוגעת קשות בכבודו, בחירותו ובקניינו. ביתו של אדם אינו רק קורת גג לראשו אלא גם אמצעי למיקומו הפיזי והחברתי של אדם, של חייו הפרטים ויחסיו החברתיים" לעניין הסבירות. אין מדד אוביקטיבי לסבירות. שאלת הסבירות היא מופשטת במידה כזאת שאי אפשר להפריד אותה מהמוטיבציה הפוליטית. הפעלת כוחות צבא לשם גירוש אזרחים מבתיהם, היא במהותה פעולה בלתי דמוקרטית. מפליא שהדבר אינו ברור לכולם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי על בורותי בענייני משפט, אבל למיטב ידיעתי, השורה התחתונה של פסק הדין האמור היא כי בית המשפט לא פסל את החוק ולא מנע את ההתנתקות. אני יודע שזו דרישה גדולה מדי לבקש לצטט דברים בהקשרם, אבל אפשר, במטותא, את ההסבר של בית המשפט לסתירה לכאורה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בקיצור - מה שאמרתי, אין פגיעה החורגת מגבולות הסביר (מה שנקרא ''מידתיות'' בשפה המשפטית שלנו, שאונסת את הלשון העברית שוב ושוב בשם הז'רגון האידיוטי שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור לפסק הדין שהוא כמעט ספר לימוד לזכויות האדם והתנאים הנדרשים כדי להצדיק פגיעה בהן. פסק הדין ארוך ומורכב, העותרים והמדינה טענו טענות טכניות ומהותיות שונות. אין כאן טיעון יחיד, ויש דיון גם בפרשת הפיצויים. הקטע הרלוונטי להצדקת הפינוי למרות הפגיעה בזכויות האדם, מתחיל בפיסקה 84 עמוד 61 בפסק הדין. אתה יכול לקרוא בעצמך... בית משפט פשוט מחליט שרירותית לא להתיחס עניינית לטענות העותרים ולא להתיחס התיחסות ביקורטית לטענות המדינה. פסק הדין מנוסח כמו מניפסט נגד התערבות בג"ץ בעינינים לא לו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הפסקה האחרונה, ומונח ה"גירוש" שהתקשר להתנתקות בצורה כל כך מוזרה. פעולת הצבא (והמשטרה), בהתנחלויות היתה למעשה פעולת הצלה, ולא גירוש. פעולה שהתה כנראה הכרחית לפני פינוי השטח, בהתחשב במידת הציות להוראת הפינוי, שהיתה צפויה לפי התבטאויות המתנחלים. ניתן היה לבצע התנתקות ללא הפעלת מיליגרם אחד של כוח כלפי מתנחלי רצועת עזה. מישהו רוצה לנחש מה היתה התוצאה? מה היו התגובות בקרב אלה המתלוננים על "הגירוש"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת... נניח שבהסכם שלום בין צרפת בין שתי מדינות, מתחייבת אחת מהן להחזיר שטחים לשנייה (וככה זה בדרך כלל), ונניח שקבוצת אזרחים התיישבה שם. האם הפינוי שלה הוא הפרה של זכויות אדם? ואם התגלה שיישוב מסויים שוכן באיזור מסוכן (למשל, בלועו של הר געש, שישנם סימנים שעומד להתפרץ), גם אז פינוי היישוב הוא הפרה של זכויות אדם? ממשלת ישראל החליטה (והכנסת אישרה) שהאינטרס הישראלי הוא לפנות את רצועת עזה. לא מדובר פה באינטרס שולי, אלא בדבר שבלי ספק חיי אדם תלויים בו. לדעתי, זה לגיטימי לחלוטין, ולא בעייתי בכלל. אכן יש כאן פגיעה בזכויות אדם, כמו בכל מהלך כמעט, ולכן הם מקבלים פיצויים בסדר גודל של שבע ספרות. בקשר להפעלת כוחות צבא, אני לא חושב שזו במהותה פעולה בלתי דמוקרטית. ואם ה"אזרחים" היו מכבדים קצת יותר את שלטון החוק, לא היינו נזקקים לכוחות צבא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |