בתשובה לאפופידס, 18/11/05 17:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשוך המהומות, נותר רק להביע אכזבה ממידת הרצינות שבה בני אדם ופילוסופים בפרט, מתיחסים לאידיאולוגיות (בפרט לאלו שלהם עצמם). כשקראתי את המאמר, חשבתי בתחילה שזו פשוט בורות של הכותבים להתיחס לפינקלקראוט כפילוסוף יהודי בצרפת. למיטב הבנתי, הוא אחד הפילוסופים הבולטים בצרפת כולה ולא מתפקד כנציג הקהילה היהודית. אלא שבמהלך הראיון התברר שהאיצטלה הזו דוקא מתאימה לו. הוא מצטייר לי כפילוסוף בנעלי בית, שכמה כנופיות של שחורים הפריעו את מנוחת הצהריים שלו. כדי לא לכתוב מאמר בתוך תגובה אתיחס רק ל-2 מובאות שהבאת מתוכו. א. משבר הלאומיות: "אנחנו חיים בחברה פוסט-לאומית, שבה עבור כולם המדינה היא רק תועלת, חברת ביטוח גדולה. זאת התפתחות חמורה מאוד". מעבר לבילבול שבין מדינה ולאום שאינו יאה לפילוסוף, פינקלקראוט אינו מקורי במיוחד כאן. דבריו אינם אלא הדהוד של מה שנאמר ע"י הנשיא קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך. שאל מה אתה יכול לעשות למען המדינה". ואם אני לא טועה הרעיון הזה הובע לראשונה עוד ע"י הרומאים. לדעתי, נקודת הפתיחה לדיון זה, צריכה להיות העובדה שדברים אלו נאמרו במדינות שעושות לא מעט למען אזרחיהן וע"י אנשים שהמדינה עשתה לא מעט לטובתם האישית. הם לא נאמרו במאוריטניה או במצריים ולא ע"י גב' כנפו. הדברים האלו מבטאים איזושהי צביעות עמוקה ביותר במין האנושי. לחלופין, בלשון אולי פחות שיפוטית, אאמר שהם מאפיינים נטייה של בני אדם להאניש יחסים בין ועם גופים מדיניים וחברתיים. הם מזכירים לי תמיד פועלים מפוטרים הטוענים "נתנו את הדם שלנו למען המפעל". גם ישראלים שבילו 3 שנים בשוד וניצול האפסנייה של צה"ל נוטים להזכיר לנו את שרותם למען המדינה. לכל אלו המאמינים בדברים אלו, דרושה חזרה למקורות: רוסו, מונטיין, ג'פרסון, מקיאבלי. המדינה אכן אינה אלא חברת ביטוח גדולה. היא נועדה לשרת את טובתם של אזרחיה ולא להיפך. היא שואבת את כוחה מהסכמתם של אזרחיה ולא מזכויות אלוהיות, דתיות, לאומיות או כל מיסטיקה אחרת. העובדה שלא תמיד הן עושות זאת, אינה סותרת את מהותן. גם חברות ביטוח וקופות גמל לא תמיד משרתות את המבוטחים שלהן. הקשר בין השירותים שנותנת המדינה לאזרחיה, לבין מידת מסירותם לה, היא המיסטיקה היחידה שיש בעניין. כל מי שקרא מעט על מאורעות המלחמה העולמית הגדולה, אינו יכול אלא לתהות מול מידת ההקרבה שנדרשה מן האזרחים-חיילים של אירופה כדי להמשיך ולשרת מרצון את מלחמת החפירות הזועתית ואת מטחנות הבשר האנושי האדירות שיצרו גנרלים חסרי-אנושיות (פסלו של רב הטבחים, הפילדמרשל הייג ניצב עד היום לא הרחק מן הפרלמנט הבריטי ומשקיף מעל סוסו (אאל"ט) על יורשיהם של הצאן לטבח שלו). מסירות והקרבה זו עומדות בסתירה מזהירה לכשלונות החוזרים ונשנים של מדינות העולם השלישי, להקים צבאות לאומיים עמידים בפני מוראות שדה הקרב (ראה הצבא העירקי במלחמה האחרונה). במלה"ע ה-I נעשה נסיון ע"י בנות הברית, להחליף את החיילים האירופאיים בחפירות בגייסות קולוניאליים. הנסיון לא עלה יפה. אני תוהה עד כמה קשורה מסירות מדהימה זו, לעובדה שבדיוק בעשרות השנים שלפני המלחמה, נכנסו גרמניה, צרפת ואנגליה לעידן של חקיקה סוציאלית ופנסיונית שהפכה את המעמד הבינוני שלהן לרוב מוחלט של החברה. העידן שאחרי 1870 היה העידן של ביטוח הפנסיה של חוקי העבודה והאיגודים המקצועיים, הביטוח הלאומי וקצבאות האבטלה והמחלה (ולא עידן הקולוניאליזם כפי שצעירים רבים חושבים. זו היתה למעשה סוף תקופת הקולוניאליזם. נראה שרק הרווחים שזרמו מן הקולוניות וההגירה אליהן הם שאפשרו את התקופה הסוציאלית שקדמה למלחמה). תקופתינו, המכונה כאן הפוסט-לאומית, היא שלא במפתיע מבחינתי, גם התקופה של האכזבה הגדולה מן החזון לפיו בעתיד קרוב כלשהו יוכלו המדינה והחברה להבטיח באופן סופי את אושרם של אזרחיהן. ב. הם רוצים כסף ובחורות - "ומהם מושאי התשוקה שלהם? פשוט: כסף, מותגים, לפעמים בחורות. לכך בוודאי שלחברה שלנו יש אחריות. כי הם רוצים הכל מיד, ומה שהם רוצים זה רק את האידיאל של חברת הצריכה. זה מה שהם רואים בטלוויזיה". תמהני מה רצה אלן פינקלקראוט להגיד בכך. האם הוא רצה להגיד בכך שהשחורים והערבים שונים משאר העולם המתורבת בחוסר יכולתם לדחות סיפוקים מיידיים, או שמא רצה להגיד שהם בדיוק כמונו וכמו כל האחרים? הרי דבריו בעצם אומרים שהבעיה היא חברת הצריכה (שלא הוקמה ע"י ערבים ושחורים) ולא מהומות די שגרתיות בשכונות עוני. הרי בכך הוא סותר את התזה המרכזית שלו. מהומות אלו נבנות ע"י קבוצות קטנות של עבריינים המצליחות להשתלט על המרחב התקשורתי המוקדש לשכונות האלו ומתאפשרות ע"י תפיסות אולימפיות אויליות בנוגע לאכיפת החוק. הן אינן נובעות מן המנטליות או הדת של המהגרים. אולי ראוי שהימין החדש יכתוב את ההיסטוריה מחדש ויסביר כיצד האלימות והפשיעה של הלואר-איסט-סייד בניו-יורק בעצם נבעו מן הקתוליות של המהגרים האירים והאיטלקים ומן היהדות של המהגרים ממזרח אירופה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריכה מאוד את התייחסותך הרצינית לראיון שנשמע לי כבליל של דברי איוולת דוחים מפי אדם היסטרי שאיבד את עשתונותיו. נכון, הוא פילוסוף צרפתי מוערך למדי. נו, אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהמהומות פגעו אצלו בחלק הרבה יותר נמוך מהאינטלקט. נפילות כאלה אינן נדירות; ללא מעט פילוסופים יש חורים אפלים של התרחקות מהאנושיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי תחושה שבמקרה הזה הנפילה הייתה צפויה ולא נבעה מהמהומות בלבד. כל הפילוסופים האלה מה''ימין החדש'' נראים לי דפוקים ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה, שמעתי גם שהוא אימפוטנט, נקרופיל, הומאופט וקלפטומן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והכי גרוע: הוא יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה אם פתיל זה היה נוטף פחות שנאה לפינקלקראוט אם היה הוא צרפתי-סלובני, צרפתי-בהוטני או אולי אף צרפתי-גלובלי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שחלק גדול מן האמירות התמוהות בראיון נובעות גם מקוצר ההבנה של העיתונאים. בכל אופן פינקלקראוט, בשום אופן אינו משתייך לימין החדש אלא למחנה השמאל הצרפתי. הגישות האולימפיות שפינקלקראוט ביטא הן הניגוד של תפיסות הימין החדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הגישות האולימפיות שפינקלקראוט ביטא ...'' - כוונתי ביטא בעבר, לפני הראיון הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, תמיד נכון לנהוג זהירות מסוימת בראיון עיתונאי, ובפרט כשנערך בידי שני אנשים ובשפה זרה... אבל בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שנייה, יתכן שדוקא אפשר למצוא הסבר להתבטאויות התמוהות של פינקלקראוט. מהומות המהגרים הן מכה מתחת לחגורה לתפיסות האולימפיות שייצג פינקלקראוט בעבר. מתברר שאפילו בחברה ליברלית המקיימת שלטון חוק ומסורת של הסדרים לא-אלימים בין ארגונים אזרחיים, פורצת לפתע אלימות קבוצתית, שאין דרך לבלום אלא באלימות ממוסדת. בהנחה שהבוחר הצרפתי לא יקבל את הדרך המגוחכת והאנמית שנקט המשטר כלפי המתפרעים כפתרון קביל ומשביע רצון, יתברר שהתפיסות האולימפיות (פתרון סכסוכים ע''י חקיקה ומו''מ בלבד) יפשטו את הרגל גם בתוך ביתו השלוו של פינקלקראוט ולא רק בקוסובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה מעלה כאן לא מעט טענות אך מסכים בנקודה זו עם פינקלראוט , אז ניחא. כמובן, זה אחרי האשמתו במשהו – למשל בכך שהוא ענה על שאלת העיתונאי באופן לא מקורי. אבל זה מתחבר לרגשותיך המיוחדים כלפי אותו יהודי, סליחה, בן-דת-משה-בביתו-ואדם-בצאתו כפי שאלו באים לידי ביטוי בהקדמה. ב. לגבי הכסף והבחורות – את זה דווקא לא ציטטתי, משום שהוא לא הביע היטב היבט זה. הנקודה כאן היא שבאופן טבעי, בני תרבויות נחשלות מקדימים לצרוך את התפוקות החומריות של העולם החופשי, הרבה קודם לאימוץ הערכים והמנטליות שיצרו אותם – קרי: סקרנות, השכלה, חופש וסולידריות לאומית (לכל הפחות). בעולם הערבי (ובפרט בזה החופשי, בו אין הגמוניה ערבית – ישראל, אירופה, ארה"ב ואוסטרליה ) המצב קשה הרבה יותר שכן שם מדובר בנוסף גם ב*סירוב* לאמץ ערכים אלו. מדינות הנפט הן דוגמא נאה לכך. אך גם בנוגע לכלל המהגרים שם נראה לי שלצרפת יש בעייה מיוחדת - השמאל הצרפתי. נראה לי שבמדינה זו, אולי יותר מבכל חברה חופשית הקולטת מהגרים בני תרבויות לא חופשיות, זוכים המהגרים בתיווך האמנים והמשכילים שלהם הבאים במגע עם האינטיליגנציה הצרפתית, לעידוד "פוסט-קולוניאליסטי" - שבפועל הוא שנאת העולם החופשי והתבדלות מפני דורסנותו התרבותית/קפיטליסטית/פטריאכלית וכל שאר בון-טון השנאה הפוסט-הומניסטית של עשרות השנים האחרונות. אבל לא בדקתי עד כמה זה באמת שונה בצרפת יותר מאשר בגרמניה למשל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סולידריות לאומית, ככל סולידאריות, היא עניין הדדי. קשה מאוד להרגיש סולידאריות עם אנשים שאינם מגלים רגש כזה כלפיך. סקרנות? אפילו אצל הצרפתים אינני בטוחה כמה נשאר מזה היום. תפוקות חומריות ותרבות חומרית בכלל בולטות בשטח הרבה יותר מאלה הרוחניות. כשאתה רואה מכונית ברחוב, אתה רואה את המכונית, לא את המח שהגה אותה. הן גם הרבה יותר קלות לחיקוי - או לפחות כמושא תשוקה. כדי לקנות בגד משובח די שתאסוף די כסף בשבילו. כדי להיות מסוגל לדון בפוקו או שרדינגר אתה צריך לעשות דרך ארוכה מאוד של השכלה, שדורשת תשתית רחבה. קשה לספק אותה לעצמך. ואגב, מה שאמרת נכון במקרים רבים גם למהגרים מארצות דמוקרטיות ומפותחות. לפני שנים אחדות ראיינו בטלוויזיה בני ישראלים בחו"ל. כשאחד הילדים התבקש להסביר מדוע טוב לו יותר באמריקה, הוא אמר, "כאן הרבה יותר מעניין. יש על מה לדבר. למשל, לכל הילדים יש אופניים, ואפשר לדבר עליהם..." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |