בתשובה לערן בילינסקי, 15/11/05 12:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
החוק אולי נועד על מנת לאפשר לו ספציפית לעלות ארצה, אבל רבים וטובים באו בעקבותיו תוך ניצול החוק (הנכון מוסרית לשיטתי). לגבי יגאל עמיר, אינני מעודכן לגבי נסיונות להעביר חוקים לגביו (גם לא ממש מעניין אותי) אבל רוצח אינו יוצא מן הכלא בארץ עד שנשיא המדינה קוצב את עונשו. בכל מקרה כל חוק שיפגע בעמיר רטרואקטיבית יעמוד בסכנת פסילה מצד בג''צ (אם כי במתכונתו הנוכחית החשש הזה נראה לי קלוש). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם החוק נועד כדי לאפשר לו לעלות ארצה הרי שמדובר בחקיקה פרסונלית, וזה דבר שלא יעשה (אבל אצלנו עושים בכל זאת), גם אם בדיעבד אנשים אחרים נהנו מהחוק, ובכך הוא דומה לאותן הצעות חוק שהציעו לאסור על הנשיא לחנון או לקצוב את עונשו של מי שרצח ראש ממשלה, בלי להזכיר בהצעת החוק אפילו ברמז אחד בשם יגאל עמיר. מצד שני, אחרי שראיתי את ההגדרה שלך של סיכול ממוקד כ''משפט'', אני לא מופתע, ולתחושתי אתה נוטה לסמן את המטרות סביב החיצים שאתה יורה או שיורים עבורך. בוא נסכם בכך שההשקפות בענייני חוק משפט שלנו רחוקות כרחוק מזרח ממערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק פרסונלי הוא חוק שפותר את מר אייזנברג מתשלום המס (אפשר להעביר חוק כזה, יש חוקים ספציפיים לחברות, יש איזו חברה שלא משלמת ארנונה על חלק מנכסיה לדוגמה לדוגמה [משהו עם צינור נפט כמדומני]) אם חוק בא בתקופתו של מר א על מנת לאפשר לו משהו, שממנו יהנו גם אחרים, במידה והדבר מוצדק זו חקיקה במקום. הרי כנסת ישראל לא מאופיינת בחשיבה ארוכת טווח, בא הצורך ונחקק החוק, בדיוק כפי שנעשה עכשיו על מנת לעקוף את ההליך הארוך של הכנסת סמים נוספים לפקודה. השוותי סיכול ממוקד למשפט צבאי, שהמרחק בינו לבין משפט עדיין קיים (וכמובן מוצדק רק בתור אילוץ, שכן אין אפשרות להעמיד את המנוולים לדין). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |