בתשובה לדורון הגלילי, 16/11/05 8:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור שאין חייל שלא פוחד, וברור שהפחד הוא גורם מרכזי שקובע את ההתנהלות של הצבא בשטח. אבל זה לא הגורם היחיד. בעדויות של "שוברים שתיקה" בולט מאוד הנושא של ששון-הדק לשמו. הנה עוד עדות (מעמ' 13 בקובץ שלונקק לעיל): --------------------------------- - נכנסנו לאלמנת קש (מארב מוסווה). אמרו לנו, שאלמנת הקש היא כנגד חמושים, וכנגד אנשים שעולים על הרק"ם (רכב קרבי ממוכן). היו נגמ"שים שהסתובבו עשרים וארבע שעות מתחת לבתים, ופשוט חיכו שילדים יעלו על הנגמ"שים, ינסו לתפוס את המא"ג – ואז אנחנו נירה בהם. היו לנו עמדות תצפית בבתים בקסבה, והנגמ"שים היו ברחוב, מתחתנו. הם נסעו כל הזמן. אתנו דובר בפירוש על זה שמחכים שמישהו רק ינסה לעלות על אחד הנגמ"שים. הוראות הפתיחה באש שלנו, היו ירי על מנת להרוג. מהר מאד הבנו, שחמושים לא יצאו בסיפור הזה, כי חמושים לא יוצאים כשכל כך הרבה נגמ"שים עוברים במקום. חיפשו את הילדים. או סתם אנשים שיעלו על הרק"ם. הבנו את זה מהדיבורים של הקצינים". אחרי יום או יומיים, עלה ילד בן 12 על אחד הנגמ"שים. היו כל מני דיבורים בנוגע לגיל שלו; בהתחלה אמרו שהוא בן שמונה, אחר כך אמרו שהוא בן שתים עשרה. לא יודע. בכל מקרה, הוא עלה על הנגמ"ש, וצלף שלנו הרג אותו. אמרתי כבר, חיפשו את הילדים. בפלוגה המקבילה, היה עוד מקרה של ילד, או נער, שעלה על נגמ"ש, והרגו גם אותו. חלק אמרו שזה מיותר, וכל המבצע הזה הוא רק כדי להרוג ילדים, וחלק אמרו שזה טוב מאד. - יודעים שהוא לא חמוש? - הוא לא חמוש בטוח והוא עולה על זה... אף אחד לא שואל אותך למה יש לך שני איקסים ואם הם היו חמושים וזה לפי ההוראות. זה יכול להיות שני בקת"ביסטים וזה גם שני איקסים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |