 |
|
 |
||
|
||||
 |
עירית ירושלים סירבה לקרוא רחוב על שמו של ישעיהו ליבוביץ', שהיה אחד מהמכובדים שבתושביה. הסיבה? ליבוביץ' היה "שנוי במחלוקת". גם בן-גוריון היה שנוי במחלוקת, וגם מנחם בגין - ושניהם זכו לרחובות בירושלים. גם הרמב"ם, שבכתביו אפשר למצוא את ההוראה להרוג אפיקורסים אם הדבר רק מתאפשר ("לדוחפו לבור") זכה שרחוב יקרא על שמו. רק ליבוביץ' לא זכה לכך. מסתבר שאסור להתעסק עם הממסד הדתי. במשך שנים, החברים הדתיים התנגדו לקריאת רחוב בתל אביב על שמו של היינריך היינה, משום שהוא, לא עלינו, התנצר. הם לא טרחו לקרוא מה הוא חשב על ההתנצרות הזו, או על הנצרות בכלל. בקיצור, חברים: אם אתם רוצים לזכות בהכרה הראויה לכם לאחר מותכם, הקפידו שלא להסתבך עם אלו המדברים בשם התורה שנתיבותיה שלום ודרכיה נועם. יש להם זכרון ארוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת, אבל באשר לי... אם חלילה אני אתפרסם יום אחד, הדבר האחרון שאני ארצה הוא שיקראו רחוב על שמי. אין שיטה בדוקה מזו להשכיח את זכרו של אדם - נאמר, ליליינבלום. במקרה הטוב, שם כמו אבן-גבירול מציין שני מושגים שונים לחלוטין בתודעתנו. האחד, רחוב הומה בתי-אוכל בתל אביב. השני, משורר יהודי מופלא מתור הזהב בספרד. אני זוכר את התחושה המאוד מוזרה שתקפה אותי כשחשבתי יום אחד על הקשר הזה בין שני המושגים. נסו זאת בעצמכם: בעודכם נוגסים בכריך משובח ב"קפה ארז", פזמו לעצמכם: עבי שחקים כשוורים געו, כי זעף הסתו ופניו רעו וכמו תרנים ישאם סער, כמו סרנים בקרני יובל תקעו ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי ולרבים (אני חושב), השם "אבן גבירול" מעלה שתי אסוציאציות מידיות, לפני בתי האוכל ובוודאי לפני המשורר המופלא: עירית תל אביב ורצח רבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Yossi,
Its fitting for Leibowitz the iconalclast, not to have a street named after him. There is enough of Avodah Zarah in Jerusalem. Naming a street might be just one more expression Avodah Zarah. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |