 |
א. ציינת כמה דברים שפרץ אינו. אני רוצה לציין כמה דברים שפרץ הינו: הוא עומד בראש אחד הארגונים המושחתים, המסואבים והלא מתפקדים שבמדינה. פרץ עומד בראש הארגון כבר תקופה ארוכה ולא הצליח להבריא אותו. לנסות להגביל את השחיתות הוא אפילו לא ניסה. אנשים חובבי פרץ יאמרו שבנסיבות הקיימות עצם העובדה שהארגון עדיין קיים היא הישג עצום, הרגשתי היא כי הארגון הוא בבחינת מת-חי שאינו יותר מארגון-גג רופף לועדים הגדולים. להערכתי פרץ לא יעמוד זמן רב בראש מפלגת העבודה. פריצתו לחזית רק תעורר את אויביו לסגור עימו את החשבון. אני מניח שכבר בזמן הקרוב יחשפו כל מיני שחיתויות וקלקלות שפרץ היה בתוכן או על ידן (פרשת המתפקדים לעבודה הרי לא היתה במאה שעברה).
ב. אני מניח שלפרץ יש את הכישורים והניסיון הבסיסי הדרוש לראש ממשלה, אבל אני מניח שזה לעולם לא יבחן. מפלגת העבודה תמשיך בתהליך הצטמקותה ותהפוך לעוד מפלגה. להיות מפלגה מובילה היא כבר לא תחזור. מלבד כל מיני סיבות בשוליים (עדתיות, אישיות וכו') הסיבה העיקרית לכך היא שרוב האנשים יודעים שה"תזה" לפיה הבעיה המרכזית בישראל היא חברתית-כלכלית היא אשליה מסוכנת. גם אם הגב' כנפו תקבל עוד כמה מאות שקלים מדוד פרץ, החמאס ובן-לאדן לא יתאיידו. גם אם המשכורות יקבעו לפי מספר הילדים, חובשי הכיפות לא יהפכו לביילינים.
ג. מעגל השלום-צמיחה כלכלית הוא מעגל עם כיווניות מוגדרת. רגיעה בטחונית מביאה לצמיחה כלכלית המחזקת את מחנה המתונים המחזקת את תהליך הרגיעה. הכיוון ההפוך (צמיחה כלכלית שתביא לרגיעה מדינית) אינה פועלת מן הסיבה הפשוטה שצמיחה כלכלית של ישראל אין משמעותה בהכרח צמיחה כלכלית מקבילה גם אצל אויביה. התנאים שונים מדי (זו היתה אחת המכשלות בתכנית אוסלו).
ד. העובדה שפרץ הציג את המעגל הזה אינה לזכותו. אם זהו המעגל, הרי שראוי לבחור אדם עם נסיון בתחום המדיני ולא החברתי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש