|
||||
|
||||
במידה רבה, פרס חייב ''להודות'' לשרון על תבוסתו בפריימריז. תזוזתו של שרון שמאלה, אל עבר עמדות שבאופן מסורתי העבודה החזיקה בהן (ואף קיצוניות יותר באספקטים מסוימים), לא הותירה לפרס מקום או נישה במפה הפוליטית. |
|
||||
|
||||
גם בלי נישה פרס ישאר איתנו עוד הרבה הזמן. אם דוד לוי עדיין בכנסת, למרות שהוא כבר מזמן צל של הצל של עצמו, אז שימון ישאר כאן בשביל לקבור את כולנו. |
|
||||
|
||||
דוד לוי (שדרך אגב הוא הח"כ הותיק ביותר אחרי פרס) מזמן לא אותה פיגורה פוליטית שהוא היה פעם. ממעמד של שר-נצחי ומועמד ריאלי לראשות הממשלה, הוא הפך היום לח"כ מהספסלים האחוריים. האם זה מה שאתה מאחל לשימון? |
|
||||
|
||||
אני מאחל לו שיתחיל לכתוב כבר את ספר הזכרונות שלו. עדיף שאני לא אכתוב כאן את מה שאני חושב עליו ועל דוד לוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |