|
להבדיל אלפי הבדלות, הנימוק של ציות לפקודות היה גם תירוצם של פושעי המלחמה הנאציים.
על חייל לדעת תמיד כי תירוץ זה לא ישמש כעלה תאנה. איש אינו מבקש מחיילים להיות עורכי-דין בשטח, תחת אש (למרות כי נראה שכל קצין בזמן האחרון מסתובב עם עו"ד צמוד). אולם יש מקרים (ואולי גם מקרה כפר קאסם בינהם) בהם אין צורך בעו"ד כדי לדעת שהפקודה אותה קיבלת נוגדת כל הגיון אנושי.
אינני מכיר את פרטי המקרה: לכל צד גרסאות משלו, והאמת ודאי קבורה אי-שם באמצע. אינני מנסה לבקר את החיילים, או את שופטיהם, או את תומכי או מבקרי מי מהצדדים. אולם אני מוחה בתוקף על הטענה כי על חייל לבצע תמיד פקודות, מיד וללא היסוס. חיילים אינם, ואסור שיהיו, רובוטים נטולי אנושיות; ולמעט במצב בו הם נתונים (או נדמה להם כי הם נתונים) תחת סכנת חיים מיידית, עליהם לסרב לבצע פקודות לא אנושיות בעליל.
|
|