 |
אני חושב שהרקע המיידי של המהומות הרבה יותר רלוונטי מהרקע ההיסטורי ארוך הטווח. זאת מכיוון שהמהומות *לא* מהוות מחאה על הסבל ההיסטורי שנגרם לאותה קבוצה. המתפרעים המוסלמים בפריס לא מוחים על הקולוניאליזם הצרפתי באפריקה. המתפרעים השחורים ב 1992 לא מחו על דורות של עבדות וקיפוח. אני מציע פשוט להאזין למפגינים (ויש גם מפגינים, לא רק מתפרעים): על איזה נושא הם מוחים? ממה שאני קראתי בויקיפדיה, המפגינים בצרפת מוחים על אבטלה ועל אלימות משטרתית. הרקע היותר רחב כולל פשע, ומתיחות בין-גזעית. במקום שיש בלאו הכי כמות גדולה של חבורות רחוב אלימות (וזה נכון ללוס אנג'לס ואולי גם לפרברי פריס), לא קשה לדמיין מה יקרה אם הן יתפרעו באופן מאורגן.
אני לא שותף לגישה שלך בתגובה 344436. היא נראית לי פשטנית מאד. למרבה הצער קיימות הרבה סיבות להתפרעויות. התפרעויות הן לא ייחודיות לקבוצת המהגרים המוסלמית. ב-50 השנה האחרונות היו התפרעויות בכל העולם על רקע דתי, פוליטי, סוציאלי, גזעני ואפילו בשל הפסדים במשחקי כדורגל. יש בויקיפדיה רשימה חלקית מאד:
מתיחות על רגע גזע ודת היא אחד מהגורמים הנפוצים למהומות ואלימות משטרתית היא טריגר מעולה למהומות (וכאן ראוי להזכיר את האקדמיה לשוטרים מתחילים). בכל מקרה, המוסלמים לא יוצאים טוב במאזן ההתפרעויות העולמי. עוד עובדה שמעניין לציין היא שההתפרעויות בפריס הן קטנות בכמה סדרי גודל מהתפרעויות הסטודנטים בצרפת ב 1968, ובוודאי הרבה פחות משמעותיות מבחינת השלטון הצרפתי. מצד שני, הן יותר אלימות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש