בתשובה להאייל האלמוני, 06/11/05 17:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה. חזרתי על תלמודי ואביא כמה דוגמאות. אני מניח שזה מספיק כדי להבהיר שחכמים דנו במעמד ההלכתי של מעשים ללא קשר לשאלה אם הם מותרים או אסורים. אגב, הדוגמא הכי פשוטה, שלא מצאתי לה ציטוט ולכן לא הבאתי, היא הדיון בזכויות וחובות של גרושה שנשואה לכהן. הנישואין עצמן אסורים מן התורה, ואף על פי כן יש דיון שלם על זכויותיהם וחובותיהם (וכמובן היא חייבת בגט). אגב, השאלה האם בי"ד נזקק לאנשים שחתמו חוזה באיסור היא שאלה מרתקת בפני עצמה והיא שאלה גם בבתי המשפט של ימינו. למשל, האם ביה"מ צריך לטפל בתביעה של אדם שטוען ששותפו נישל אותו מרווחים במסגרת עיסקת סמים? 1) ג,כה [יט] מצוה שיקדש אדם אשתו בעצמו, יותר מעל ידי שלוחו; וכן מצוה על האישה שתקדש עצמה בידה, יותר מעל ידי שליח. ואף על פי שיש רשות לאב לקדש בתו כשהיא קטנה וכשהיא נערה, לכל מי שירצה--אין ראוי לעשות כן; אלא מצות חכמים שלא יקדש אדם את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדיל ותאמר בפלוני אני רוצה. (רמב"ם הלכות אישות ג כה) 2) משנה, מסכת תרומה פרק א: א,א חמישה, לא יתרומו; ואם תרמו, אין תרומתן תרומה: החירש, והשוטה, והקטן, והתורם את שאינו שלו, והנוכרי שתרם את של ישראל, ואפילו ברשותו--אין תרומתו תרומה. א,ו חמישה לא יתרומו; ואם תרמו, תרומתן תרומה: האילם, והשיכור, והערום, והסומא, ובעל קרי--לא יתרומו; ואם תרמו, תרומתן תרומה. 3) מסכת בבא קמא פרק ח: שהחובל בעצמו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שחבלו בו, חייבין. הקוצץ את נטיעותיו--אף על פי שאינו רשאי, פטור; ואחרים שקצצו את נטיעותיו, חייבין. 4) מסכת בכורות: א,א הלוקח עובר חמורו של נוכרי, והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי, והמשתתף עימו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה--פטור מן הבכורה: שנאמר "בישראל" (במדבר ג,יג), אבל לא באחרים. הכוהנים והלויים פטורין מקל וחומר--אם פטרו את של ישראל במדבר, דין הוא שיפטרו את עצמן. ב,א הלוקח עובר פרתו של נוכרי, והמוכר לו אף על פי שאינו רשאי, והמשתתף לו, והמקבל ממנו, והנותן לו בקבלה--פטור מן הבכורה: שנאמר "בישראל" (במדבר ג,יג), אבל לא באחרים. הכוהנים והלויים חייבין: לא נפטרו מבכור בהמה טהורה; לא נפטרו אלא מפדיון הבן, ומפטר חמור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מעניין ביותר. אתה יודע מדוע חרש שוטה וקטן - אין תרומתם תרומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיון שאין בהם דעת אין למעשיהם משמעות משפטית. חרש הוא כמובן אדם שלא ניתן לתקשר איתו בשום דרך. אדם שמדבר בשפת סימנים אינו ''חרש'' הלכתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע קצת עגום אני מקווה שזה שונה היום לגבי ננסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קשורים ננסים לנושא? תארי לך אדם שאינו יכול לתקשר וורבאלית עם אף אחד ואין איש יכול לתקשר איתו וורבאלית מיום הוולדו. על מנת להבין קצה קצהו של הקושי אני מציע לך לקרוא את הספר "בסימן הדממה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Surely you are joking Mr. anonymous.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אותך. אתה חושב שהאנונימי דיבר ברצינות? אני ברצינות לא חושב כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטן זה ילד עד גיל 13 ויום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שאפשר יהיה להבחין ביתר קלות, אני מניחה, בין לפני גיל 13 ואחרי גיל 13. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיון שמקצת היום ככולו, הרי שמדובר על 13 מלא ותו לא. בעצם, זה פחות מ 13 כי מי שנולד בראש השנה אחר הצהריים יהיה בר מצוה כבר בליל ראש השנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שונה ממה לגבי ננסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק שונה משהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"קיצוץ הנטיעות" של אדם אחר? (אני משער שהכוונה היא לא לפירוש המילולי הפשוט, אלא למשהו בסגנון של "אחר קיצץ בנטיעות".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשדתי כמוך ולכן בדקתי לפני שאישרתי את התגובה. אבל קהתי מפרש מילולית שאסור לו לקצץ בגלל בל תשחת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |