|
||||
|
||||
תתעלמו מההודעה הזו, אני מכה על חטא. היא לא באמת קשורה לדיון: כשהייתי בקנדה, שהיתי באיזושהי עיירה בB&B קטן ונחמד. היה באמת מקום מאוד נחמד, והמשפחה ששהתה במקום גם כן הייתה מאוד נחמדה, ומאוד נהניתי לדבר איתם בארוחת הבוקר, כמו גם עם בעלי הבית. הם היו מאוד אדיבים ומאוד עזרו לי (אני זוכר שאחרי שעזבי את המקום נסעתי למפלי הניאגרה... אם כך, אני חושב שהעיירה (עיר, למעשה) הייתה המילטון. אולי אני טועה). אבל רק כשהייתי ממש רחוק משם כבר, פתאום נזכרתי ששכחתי לשלם להם. הם לא אמרו שום דבר בעצמם כשנפרדתי מהם והודיתי להם. כנראה ששנינו שכחנו. הייתי שולח להם את הכסף בדואר, אבל אין לי מושג אפילו איך קוראים להם, או באיזה רחוב הם היו... זהו. הייתי צריך להוריד את זה מהלב. סליחה על ההפרעה. |
|
||||
|
||||
ואני נזכרתי בסיפור אישי שאוליי דווקא כן קשור בדוגמא שלי. קניתי פעם באמצעות האינטרנט בארצות הברית אוזניות ומקרופון לצורך הובי הטייס שלי. זו הייתה הפעם הראשונה שקניתי משהו באינטרנט, והבנתי שהמוצר הזה יעבור דרך המכס והם יגבו את שלהם. להפתעתי קבלתי את המוצר בדואר הרגיל, כחמישה ימים אחרי שהזמנתי אותו. לא היה שום סימן שמישהו בארץ בדק במה מדובר, וגם לא קבלתי שום רמז שאני צריך לשלם מכס (אחר כך התברר לי שלפי החוק על מוצר זה משלמים מס ערך מוסף בלבד.). רציתי להיות בסדר, וגם לא הייתי בטוח אם בכל זאת נעשתה איזו בדיקה, ומישהו אולי יפנה אלי ויוכיח אותי על כך שלא דווחתי על הקנייה הזאת. לכן צלצלתי לשלטונות המכס בחיפה כדי לשאול איך אני משלם את המגיע למדינה כחוק. הם כמעט נפלו כששמעו את בקשתי. אני זוכר את הפקידה שפנתה אלי במבטא רוסי: "אני ממש דהומה" (כלומר נדהמת. דווקא המציאה יציר לשוני נחמד.)"קבלת את זה הבייתה ואתה רוצה לשלם ?" הייתי די נבוך, אבל הסברתי כמיטב יכולתי את מניעיי, ולבסוף הוסכם שהם יבררו, ואם לא יפנו אליי שוב, איני צריך לשלם דבר. מאז לא שמעתי מהם. הסקתי את המסקנות. אם שוב אקנה משהו בחו"ל דרך האינטרנט והמוצר יגיע בדואר ללא דרישה לתשלום משלטונות המכס, ברור שלא אפנה אליהם. זה נורא מביך כשהם לא מבינים מה אתה רוצה . . . |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |