בתשובה לדורון שדמי, 04/11/05 15:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה כל כך משעשע שגם כאן וגם בתגובה 343490 אתה מגיב ברצינות גמורה לקשקושים שלי ושל האלמוני. זה רק מוכיח שכשמדברים על מתמטיקה מונדית, אפילו אתה לא יכול להבחין בין תגובה רצינית לבין פרץ של שטויות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקשת לא לדבר בשמי. אני נתתי הסבר מורכב בפשטותו ומגוון באחידותו הרצינית בבדיחותה, וכך יש להתייחס אליו בהתעלמות הראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה כל כך משעשע שגם כאן וגם בתגובה 343490 אתה מגיב ברצינות גמורה לקשקושים שלי ושל האלמוני." סלח לי, אבל הנחת-המבוקש, והבנת דרך החקירה הנאותה של אי-מובחנות וקיומה כאלמנט נחקר, אינם קשקושים כלל וכלל. אם אתה מתכוון ברצינות למה שאמרת, הריי שתודעתך דוברת בשימך, תוך עקיפת ביקורת ההבנה שלך על מה שפיך דובר בשמה. זוהי תופעה מרתקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני מדבר כמו מי ששטפו לו את המוח מכיתה א' (הישר עשוי מנקודות) עד האוניברסיטה (חשיבה סדרתית) זו "ביקורת ההבנה" שלי. כשאני מדבר כמוך (ב*תובנות*, שהן פחות או יותר רצף אקראי של מילים) זו התודעה שלי. נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, לא הבנת את תוכן תגובתי הקודמת אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זה כל כך משעשע שגם כאן וגם בתגובה 343490 אתה מגיב ברצינות גמורה לקשקושים שלי ושל האלמוני." סלח לי, אבל הנחת-המבוקש, והבנת דרך החקירה הנאותה של אי-מובחנות וקיומה כאלמנט נחקר, אינם קשקושים כלל וכלל. אם אתה מתכוון ברצינות למה שאמרת, הריי שתודעתך דוברת בשימך, תוך עקיפת ביקורת ההבנה שלך על מה שפיך דובר בשמה. זוהי תופעה מרתקת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |