|
אמנם השאלה הופנתה ספציפית אל העורך הנוצץ, אך אני משוכנע שגם תשובות ממאוכזבי עישון אחרים יתקבלו ועל-כן תשובתי להלן.
כאדם שריח סיגריות מפריע לו באופן משמעותי (מעורר סלידה חמורה ורצון עז להיות לא-כאן), המחשבה על קרבה פיזית, במיוחד של האבר הרגיש התקוע באמצע הפנים, ממש מעל הפה, אל מקור צחנה כגון פיה של עלמת חן שזה עתה עישנה, היא מחשבה מסלידה במיוחד.
מתוך נסיון עליו אין לי כוונה לחזור, אני יכול לציין שלפחות בעבור המאותגר-ריחנית הכותב שורות אלו, עצם המעשה מסליד עוד יותר מהמחשבה.
ורבה, רבה עוגמת הנפש שאני חש כאשר תוך כדי שיחה קצרה עם עלמה מעוררת עניין, היא שולפת לפתע מתיקה סיגריה וההבטחה הגלומה בחיוכה מתפזרת בענן עשן.
|
|