בתשובה לכליל החורש נאורי, 27/10/05 16:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על השאלה הראשונה שלך כבר עניתי לא-פעם באייל, אל אף שאדם קרוב אצל עצמו ומכאן שאינו נאמן להעיד על עצמו, אבל אם כבר שאלת ברמה האישית, אז כבר עניתי על כך לא פעם:תגובה 269527 תגובה 294896 תגובה 291087 לדעתי, הקריאה בספר שונה מהתדיינות באייל. אין באפשרותו המיידית של קורא הספר לשאול שאלות ולקבל תשובות מהמחבר, ואף לא להתדיין עמו או לנהל ויכוח/שיח, חירש ככל שיהיה בעיניך. כך שגם אם נניח שקביעתך הגורפת והסובייקטיבית בדבר שיח החירשים המתנהל ביני לבין אי-מי מבין מתדייני האייל נכונה, והיא ממש מעוותת1, אין לו השלכה או הארה מהימנה על איכות הקריאה הסיפרותית שלי. ------------------ 1 אלא אם כן, המשמעות של "שיח חירשים" בעיניך אינה "ויכּוּחַ בֵּין שנֵי צדָדים, כּשֶשוּם צַד אֵינו מַקשיב לַשֵנִי ואֵינו עונֶה בּהֶתאֵם לטַענותָיו" (מילון ספיר), אלא אי-הסכמה בין הצדדים המתדיינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הראשונה הייתה סתם על מנת לספק את סקרנותי. רק אזכיר לך שלא מעט תיאולוגים נוצרים מכירים את כל הספרים שאתה מכיר, אבל זה לא משכנע אותם להפוך ליהודים, משום מה. ההבדל בין לשוחח עם אדם לבין לשוחח עם ספר הוא שהספר תמיד חירש, ואילו האדם, מדי פעם, מסוגל להקשיב ולהחכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להחכים" כפועל יוצא או עומד? כי במקרה השני נראה שאתה לא נותן יותר מדי קרדיט לזה שמשוחח איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? אני מנחש שאתה שואל האם הפועל "להחכים" חובר ל"להקשיב" או בנפרד ממנו. האמת, גם וגם. מי שבאמת מקשיב לדבריו של כל אדם יכול להחכים מהם. או משהו. הכנס ציטטה מאיזה ספר דת\פילוסופיה כאן. לא יודע. אני מנסה לתת קרדיט למי שמשוחח עמי, גם כשזה נורא קשה, אבל לפעמים גם אני נשבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשאול אם יש סיכוי שגם אתה תחכים מהשיחה, או שרק בן שיחך אמור להקשיב ולהחכים. לומשנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי כשמש למה שה"לא-מעט תיאולוגים נוצרים שמכירים את כל הספרים שאני מכיר, אבל זה לא משכנע אותם להפוך ליהודים, משום מה". כפי שכבר הסברתי במאמרי "גיור במחשבה תחילה" דיון 1661, אין ליהדות כל עניין בהפיכת כלל העמים כולם ליהודים, בדיוק להיפך: "קשים גרים לישראל כספחת", ו"אין זה מתקבל על הדעת שלכל בני האדם, על סוגיהם השונים והמורכבים כל כך, יש תוכנית חיים אחת זהה. גישתה של היהדות הגיונית יותר משאר הדתות האוניברסליות: גם היא אמנם טוענת לכתר האוניברסליות, אולם להבדיל מכל האחרות, אינה מדברת על תוכנית אחת שכולם חייבים לכפוף עצמם אליה; לאמור: לכל סוג יש את התפקיד המתאים לו, ולכל תפקיד הנהלים שלו וההתחייבויות הנובעות ממנו". ו"ביהדות ישנן מצוות המיועדות להביא את הנוכרי לשלמות רוחנית, הלוא הן "שבע מצוות בני נח", שקיומן מבטיח לו נאמנה חלק בעולם הבא". מאחר ולעניות דעתך (תרתי משמע), תיאולוגים נוצרים מכירים את כל הספרים שאני מכיר והם עדיין לא משתכנעים להפוך ליהודים* – לא לחינם כך, שהרי היהדות לא הציעה לאף אחד מהם מעולם להתייהד או לקרדום (הנצרות), להתייהד או להתפוצץ (האיסלם). וראה עוד: ובהערת אגב, כהמשך לתגובה הקודמת שלי: להלן שני ספרים נוספים שנחתו על שולחני בתקופה האחרונה, כמנוי בהוצ' רסלינג: וכבר הזמנתי מהם את ספרו של ג.ו.פ הגל, "רוח הנצרות וגורלה: כתבי שחרות תיאולוגיים". סתם שתדע. --------------- * ולא שחסרים כאלה, למשל, הד"ר אברהם לבני ז"ל מסורבון – כומר נוצרי שהתגייר והוציא לאור את ספרו "שיבת ציון – נס לעמים" (תירגם מצרפתית: אורי שרקי, הוצאת אל ארצי, ת"ד 558, אילת תשנ"ה, 362 עמ'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר רבים, נוצרים ואחרים, קוראים על היהדות ועל מצוותיה התמוהות (מובן שהדוגמה הכי קלה והכי פופולארית באייל ובמקומות אחרים היא עניין החיטוט באף בשבת, אבל הבעיה אינה בחיטוט הנ"ל אלא במכלול במלואו) - הם אינם משתכנעים ב*נכונותה* של היהדות כדת. סוגיית *"נכונותה"* - כלומר: א. טיעון היותה הדת המביאה לבני האדם, יהודים או לא יהודים - הוכחות לקיום הבורא (כן, מדובר בעסק המאוד בלתי סביר ההוא בעניין ההוכחה ה"היסטורית" של מעמד הר סיני). ב. טיעון היותה הדת המביאה את *דבריו* של בורא עולם, מפיו, באופן ישיר או באמצעות מתווכים. ג. טיעון היותה הדת המביאה את הידע וההבנה לגבי טענת היותו טוב ומיטיב - על רקע הבריאה ש*אינה "טובה"*. ד. טיעון היותה הדת המביאה את הידע וההבנה לגבי רצונותיו, סדרי העדיפויות שלו וציפיותיו ממאמיניו ומן העולם. ואין הדבר קשור במה שהיהדות "מציעה" או אינה "מציעה" למאן דהוא. זה לא עניין של "הצעות", זה עניין של הגיון. היהדות אינה הגיונית ואינה משכנעת יותר מן הנצרות ו/או האיסלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חלוק עמך על מסקנתך הסופית, בין אם נצא מנקודת הנחה שדת לא אמורה להיות הגיונית אחרת במה היא דת ובין אם נצא מנקודת הנחה שהיהדות יותר היגיונית מכל דת אחרת עלי אדמות. כך או כך, לדעתי, אינך צודק במסקנתך הסופית. ומה שנוגע למפורט בסעיפים א'-ד' (כל סעיפי המשנה שלך) – אולי נכון לגבי "רבים אחרים" (כהגדרתך בפתח דבריך, שנקרא להם "לא מאמינים"), אבל ממש לא נכון ביחס לנוצרים (עליהם נסוב כאן הדיון, אם לא שמת לב, ועליהם ושכמותם הדתיים בלבד) – הלא כבר דננו באייל רבות על כך שהנצרות והאיסלם מקובלות עליהם נבואות משה בסיני. שתיהן רק טוענות שיש להן מסר מתקדם יותר ורלוואנטי יותר, בנוסף ולא פחות או אחרת לגמרי, מהמסר האוניברסלי של היהדות לאנושות. למשל, מאמיני שתי הדתות מקדשות את התורה (האיסלאם) ואת הנ"ך (הנצרות, בנוסף ל"תורה" שמסיני); מאמיני שתי הדתות מאמינים בקיומו של א-לוהים ובעצם היותו נגלה לבני אדם בשר ודם. כולם רק חלוקים בדבר מהות המסר של בשורת הא-ל לאנושות באמצעות שליחיו (ועל זהותם: ישו או מוחמד לעומת נביאי ישראל) ועל הדרך בעבודת בורא העולם והאדם (שמירת תרי"ג מצוות עשה ולא-תעשה ביהדות, מצוות לא-תעשה בנצרות ומצוות עשה באיסלם). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |