בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 23/10/05 19:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא רק ביום שלישי. להפתעת התלמידים, ניתן הבוחן דווקא ביום שישי, (שגם הכירו את הפרדוקס מן הספר "חידות ושיגועים" שניתן לאחד מהם לבר-המצווה). מה שקרה הוא שבסוף יום חמישי הבינו הם שגם ביום שישי לא ינתן בוחן, שכן מאחר וזהו היום היחידי שנשאר, קיום הבוחן בו לא יפתיע, והמורה היה ידוע כמי שעומד במילתו ולכן הם הלכו ביום ה' בערב לדפוק את הראש בפאב ואחריו לAfter Party במקום להתכונן על החומר שנלמד באותו השבוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוויסט נחמד, שדי הורס את הפרדוקס: אם מקבלים את ההנחה שהתלמידים יכולים להיות מופתעים גם בצורה הזו, הולכת לנו הנחת האינדוקציה (כלומר שאם המבחן ניתן ביום שישי הוא לא מפתיע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. נסה זאת כך: המורה מודיע: מחר, בשעה השלישית, יהיה בוחן פתע. התלמידים: איך זה ייתכן? המורה: מכיוון שאמרתי משפט חסר משמעות ( איך אפשר להודיע מראש על קיום בוחן פתע?) אינכם יודעים אם יהיה בוחן או לא, ולכן, אם הוא יתקיים , הוא יהיה בוחן פתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצורה שאתה מציג זאת זה אכן לא כך, אבל בצורה שבה אפופידס הציג זאת זה דווקא כן עובד. זה כי הטיעון נוגע לפסיכולוגיה, לא למתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין שתי ההצגות, מעבר ללשונו הציורית של אפופידס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עניין של לשון ציורית. אם התלמידים אכן משוכנעים שביום ששי לא ייתכן בוחן פתע, אז הבוחן ודאי יפתיע אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ננסה שוב: למה התלמידים משוכנעים שלא יתקיים בוחן ביום שישי? הרי המורה אמר במפורש שהשבוע יתקיים בוחן? אם כל הדיון מתמקד סביב חוסר יכולת הניתוח של התלמידים, אז כל תשובה היא אפשרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלמידים למדו לוגיקה והם בטוחים שבגלל שהמורה אמר שהבוחן יהיה בוחן פתע והם "יודעים" שהוא יתן ביום שישי בוחן שכזה, הוא לא יכול לתת בוחן שכזה. כמובן שיש כאן מעגליות בסגנון "אני יודע שאתה יודע שאני יודע". כמובן גם שעל בסיס אותה גישה אפשר לומר שמבחן שמורה אמר שיינתן ביום שלישי בשעה 14:00 הוא "בוחן פתע" אם התלמידים שתו לשוכרה ושכחו ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גארדנר (?) מציע את הפישוט הבא: אישתך מודיעה לך שהיא עומדת לערוך מסיבת הפתעה ביום ההולדת הקרב שלך. ברגע שהיא הודיעה את זה, ברור כביכול שההפתעה נעלמה, ומצד שני אם זה ברור הרי ההצהרה שלה מכילה סתירה עצמית, ולכן אתה יכול להתעלם ממנה ולהיות מופתע בהחלט כשהאיום יתממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גארדנר הוא פלגיאט מסריח תגובה 341514. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהאלמוני אמר. המתמטיקה נכנסת לעניין רק כשיש לנו את ההנחה ש-X מפתיע את Y כאשר Z. אם המורה אומר לתלמידים שהם יופתעו, זה לא אומר שהם מקשיבים לקשקושים שלו. לעומת זאת, אם הם חשבו והגיעו למסקנה כלשהי והיא לא מתרחשת בפועל, הם כן יופתעו. השאלה איזו מין הפתעה זו והאם הם מקשיבים לקשקושים של המורה שמאיים מחר בבוחן פתע היא פסיכולוגית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |