בתשובה לאח של סמיילי, 20/10/05 3:20
קנטור והנחת המבוקש 341307
"רגע רגע, אני רוצה להתעכב על זה שניה.
האם אתה מסכים ש:
1. "X הוא לא X" היא תכונה.
2. התכונה מ 1, סותרת את קיום עצמה"

בשום אופן לא, מה שמצאת הוא ש"X הוא לא X" הינה תכונה עקרה שלא מאפשרת להתייחס לקיומה או לאי-קיומה ולהסיק ממנה מסקנות, וזוהי בדיוק המשמעות של תכונה עקרה.

במילים אחרות, מציאותה או אי-מציאות של תכונה עקרה חד-המה ולכן אין פה שום סתירה.
קנטור והנחת המבוקש 341315
בהמשך לתגובה קודמת, היות והמתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה משלימה (ושבה מושג הסתירה לא קיים כלל) אינך יכול להסיק לגביה דבר, ע"י שימוש בלוגיקה בוליאנית.

הנה קטע מעבודתי בנושא(http://www.geocities.com/complementarytheory/MM.pdf):

Let us take another step and ask:

If the contradiction concept does not exist in Included-middle reasoning, then how can we check the consistency of its axioms?

After all, if there is no contradiction then there is no limit to anything and we cannot determine the consistency of anything in this framework.

My answer is this:

In Included-Middle reasoning any product is the result of constructive interactions between at least two opposites, so if something exists because of this interaction, it cannot be anything but a consistent product of this interaction, or in other words, inconsistent products simply do not exist in this framework, and all we have is consistent elements.

An axiomatic system which is based on an Included-middle reasoning, is based on the identity of a thing to itself, which is the new and simple meaning of the tautology concept in an Included-middle reasoning framework ('if, then' propositions are not needed here).

In short, all the "Energy" in an Included-middle reasoning goes to research what we can do with our existing elements, and we do not spend our "Energy" checking the existence of each element in our framework, because if it survives the interaction between two opposites, it cannot be but an existing (and consistent) thing in our mathematical framework.

Please look at this Included-middle reasoning axiomatic system: http://www.geocities.com/complementarytheory/My-firs... for further reference.

''המתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה שבה מושג הסתירה לא קיים כלל'' 341555
''המתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה שבה מושג הסתירה לא קיים כלל'' 341563
אז עכשיו ז\ה ברור לי: המתמטיקה המונדית היא בעצם מתמטיקה של האסט. הם באמת ביטלו את מושג הסתירה. נפלא!
''המתמטיקה המונדית מבוססת על לוגיקה שבה מושג הסתירה לא קיים כלל'' 341900
לא אסט ולא נעליים.

עייו נא בתגובה 341899 .

תודה.
סינתיזה 341899
כן עוזי, ביכולתה של המתמטיקה המונדית לקיים סינתיזה ברת-חקירה בין תיזה לאנטי-תיזה.

במקום סתירה הדדית בין הפכים, השקולה תמיד לאי-תוכנה של הקבוצה-הריקה במתמטיקה הרגילה, מאפשרת המתמטיקה-המונדית לחקור בצורה שטתית (על בסיס לוגיקה משלימה, שבה שניי הפכים מונעים ומגדירים סימולטנית את מרחב הגישור שביניהם, תוך שמירת תכונותיהם (עצמאיותם ההדדית) בעת הגישור ביניהם) את מרחב הגישור המתקיים בין סופרפוזיציה (מצב מקבילי) למובחנות (מצב סדרתי).

מצב הסתירה ההדדית הנו מקרה פרטי וקיצון של המתמטיקה המונדית.

בכך מכילה המתמטיקה המונדית את המתמטיקה הרגילה כמקרה פרטי וקיצון שלה, שהוא היוצא מן הכלל *שאינו* מצביע על הכלל.

כל מה שעליך לעשות עוזי הוא להבין את העצמאיות-ההדדית הקיימת בין אלמנט לא-לוקלי (במובן הלוגי הקשור למושג השייכות)
המיוצג ע"י קטע רציף לחלוטין המתקיים סימולטנית בתוך ומחוץ לקבוצה (_{_}), לבין אלמנט לוקלי המיוצג ע"י נקודה
המתקיימת .{} XOR {.} קבוצה.

המתמטיקה המונדית חוקרת את מרחב-הגישור שבין מצבי השייכות הנ"ל, ומרחב זה אינו בר-חקירה אם מושג השייכות מבוסס על אלמנטים לוקליים בלבד.

אודה לך עוזי אם תפרט מדוע אין להרחיב את המחקר המתמטי לאלמנטים לא-לוקליים, ובכך לקיים מרחב חקירה המבוסס על העצמאיות-ההדדית הנשמרת בעת הגישור בין מושגים הופכיים, המונעת את סתירתם ההדדית ובכך מאפשרת קיומם וחקירתם של תוצרי הסינתיזה שביניהם.
סינתיזה 341913
אלע"ו, אבל יש לי תשובה: אם אין סתירה, אין שום דבר שהוא לא-נכון. אם כל דבר נכון, המתמטיקה המתקבלת היא בלתי-מעניינת בעליל.
סינתיזה 341931
בשום אופן לא.

בלוגיקה המשלימה האלמנטים הם תוצר הגישור בין הפכים, כאשר אלמנים אלה הם שילוב לא-טריוויאלי שבין סתירה הדדית לקיום הדדי.

ההבנה הנובעת משילוב לא-טריוויאלי זה, הינה מעניינת לעין ערוך מההבנה הנובעת מהפרדת XOR שבין הפכים.
סינתיזה 341939
תוכל להסביר אולי (ולתת דוגמה יפה, אם אפשר) לגבי "שילוב לא טריוויאלי"?
סינתיזה 341945
בבקשה:

ראה, לדוגמא, מה קורא לסדרת פיבונצ'י http://www.geocities.com/complementarytheory/fibon.j... במתמטיקה המונדית.
סינתיזה 341949
זה עמוד עם כל מיני ציורים נורא יפים (ורובם חדשים, אגב) שהקשר של חלקם למתמטיקה ברור והגיוני (והקשר של חלקם - לא). משפט, או משהו שראוי לשם ''תוצאה מתמטית'', לא ראיתי שם.
סינתיזה 341952
השאלה החשובה היא למה צריך מתמטיקה מונדית לדברים הללו. למשל, תעיף מבט ב:

לי זה מזכיר את מה שמכונה "הכדור של רימן" שקיים גם במתמטיקה לא מונדית, ואין בעיה לתאר אותו באמצעותה (מה שלא מונע ממנו להיות דבר יפהפה).
סינתיזה 342036
גדי ואייל,

לפי תגובתכם אני חושב שניתן להבין שלא טרחתם לקרוא את מאמרי (שאת קישוריהם הוספתי במהלך הדיונים ביננו) והסתמכתם רק על מה שנכתב בגוף התגובות.

אם כך נהגתם, לא תבינו את עבודתי.

בעניין "כדור רימן", הפירוש שאני מקנה לו, שונה בתכלית הפירוש הסטנדרטי שלו, לדוגמא:

In Monadic Mathematics there are two separated models of the non-finite:

a) A model that is based on the term "infinitely many ...".

b) A model that is based on the term "infinitely long (non-composed) ...".

The Cantorean universe is based only on (a) model.

Because of this reason Cantor did not understand that when he use an AND connective between totality (the term 'all') and a collection of infinitely many ... , he immediately find himself in (b) model.

Please read very carefully my Riemann's Ball argument , in order to understand the phase transition between (a) model and (b) model (and vise versa).

Some words about Riemann's Ball:

By using Riemann's Ball we can clearly distinguish between potential infinity and actual infinity:

http://www.geocities.com/complementarytheory/RIMLIM....

As we can see from the above example, no infinitely many objects (where an object = an intersection in this model) can reach actual infinity.

In our example we represent only Z* numbers, but between any two of them we can find rational and irrational numbers.

Riemann's limits are 0 and ∞ (or -∞), and all our number systems are limited to potential infinities, existing in the open intervals (0,∞) or (-∞,0).

When we reach actual infinity, then we have no information for any method that defines infinity by infinitely many objects.

Also ∞ cannot be defined as a point at infinity in this model, because no intersection (therefore no point) can be found when we reach ∞.

If you understand Riemann's Ball argument then you can clearly see that Aleph0 cannot be but a (b) model.

Since there is a XOR connective between (a) model and (b) model, there is no relation between Aleph0, which is a (b) model, and set N, which is an (a) model.

סינתיזה 342041
זכורות לי מספר פעמים שבהן התחלתי לקרוא את המאמר שלך, נתקעתי בשורה הראשונה עם טענה שלא הייתה ברורה לי, כתבתי שאלה בנושא כאן, ולא נעניתי.
סינתיזה 342042
מה לא ברור בתגובה 342036 ?
סינתיזה 342047
מה הקשר בין הכדור של רימן ומה שאתה מדבר עליו. בפרט המשפט הבא אינו ברור:

"When we reach actual infinity, then we have no information for any method that defines infinity by infinitely many objects."

מה זאת אומרת "להגיע לאינסוף האקטואלי"? מה הכוונה "שיטה שמגדירה אינסוף על ידי מספר אינסופי של עצמים"? למה אין לנו שיטה כזו כשאנחנו מגיעים לאינסוף האקטואלי? מה בעצם הבעיה שאתה מציג עם הכדור של רימן?
סינתיזה 342054
גדי,

האם אחרי יותר מאלף תגובות שלי אינך מבין עדיין כי אני מבדיל קטגורית בין אוסף אינסופי (אינסוף בכוח) לרצף אינסופי (אינסוף בפועל המוגדר על ידי כתוכן הקבוצה-המלאה)?
סינתיזה 342099
הבנתי את המילים, לא את המשמעות המתמטית. במקרה הטוב אני מבין בדיוק את מה שאתה אומר: שבמתמטיקה שלך קיימים שני מושגים שאחד נקרא "אוסף אינסופי" והשני נקרא "רצף אינסופי" והם נבדלים בכך שלא ניתן לדבר על תת קבוצות של ה"רצף אינסופי". בעיני אין סיבה מיוחדת לקרוא לתוכן "הקבוצה המלאה" הזו "אינסוף" או "רצף" - מושגים שהמשמעות שלהם אצלי מיוחדת כבר לדברים אחרים במתמטיקה. פרט לשמות היפים שנתת להם, מה שעושים עם הדברים שהגדרת לא ברור, ולכן איני רואה הצדקה לשמות שנתת להם פרט לכך ש"התחשק לך".
סינתיזה 342167
"הבנתי את המילים, לא את המשמעות המתמטית."

בקיצור, לא הבנת, ואם איני טועה, אז אינך רוצה להבין מושג כמו רצף ביותר ממשמעות אחת כאשר המשמעות שאתה דבק בה שייכת למעשה למושג ההפוך והוא: אוסף.
סינתיזה 342300
כבר הצעתי לך קודם להשתמש במילה אחרת, שעד כה לא השתמשו בה במתמטיקה, לתיאור הרעיונות שלך (למען האמת, בשביל מה שאתה קורא לו "רצף" לדעתי יש שם נחמד: איבר אי פריק).
סינתיזה 342554
מכייוון ש-''אי-פריקות'' ו-''רצף'' הם מילים נרדפות , ולכן שפה אשר כופה משמעות שונה על מושגים אינה מקובלת בעיני, ולא מעניין אותי כהוא זה שהמתמטיקאים כופים בכוחניות את מושג האוסף על מושג הרצף.
סינתיזה 342556
המילה ההופכית לבדידיות, היא רצף.

המתמטיקאים משתמשים במילה זו כדי להגדיר אוסף של אלמנטים מובחנים היטב, ובכך הם מעוותים את התובנה המקורית המבוטאת ע"י מילה זו.

גרוע מכך, העיוות הנ"ל משפיע על שפת היום-יום כגון:

"רצף של זכיות" נחשב זהה במשמעותו ל-"סדרת זכיות" או "צרור זכיות" וכו', והכך הולכת ונעלמת התובנה המקורית של מושג הרצף.
סינתיזה 342572
לא ברור לי מה אני עושה כאן. אבל בכל זאת.
מהי "התובנה המקורית הבוטאת על ידי המילה רצף"? ברור מהודעתך שאתה יודע שמשמעותן של מילים משתנה עם הדורות. אתה יודע מתי הומצאה המילה רצף, ומה הייתה התובנה שהיא ייצגה (אני שואל ברצינות, אינני יודע)? אני בכלל לא בטוח שהיא הייתה קשורה למשהו בלתי פריק. יותר סביר בעיניי שהיא ייצגה, אז כהיום, אוסף של איברים מובחנים הצמודים זה לזה. כמו רְצָפות שמְרַצּפות רִצְפה, כמו רצף קלפים בפוקר, כמו חיים רצופי הישגים והצלחות.

משמעותן של מילים בשפה טבעית היא חמקמקה מאוד. שמעתי על פילוסופים (וכן איילת שהתכתבתי עימה על כך) הטוענים שלמילה אין "משמעות אמיתית ומקורית" - המשמעות נבנית באופן שרירותי-משהו אצל כל מאזין. קשה לבסס תורה מתמטית על סמך משמעות של מילה שאינה מובנת ומוסכמת.

מתסכל אותי מאוד שכל תורה מתמטית נבנית על סמך מילים ומבנים בשפה טבעית שאיננו יכולים להגדיר ו"להוכיח". מישהו כבר ציטט לעיל את ראסל בעיניין זה. אבל אני מאמין שכולנו מבינים ומסכימים על המשמעות של "או", "וגם", "מרכאות כפולות", כללי היסק, "משתנה חופשי" וכולי. זו לא סיבה להוסיף מושג חדש, שמשמעותו איננה ברורה, והתועלת בו איננה מובנת.
סינתיזה 342596
חשוב פשוט.

מהי המילה ההופכית לבדידיות?
סינתיזה 342619
ריבוי.
סינתיזה 342633
ריבוי הוא ההיפך של אחדות.
סינתיזה 342640
ריבוי הוא ההיפך של ''בדידות''.

אולי כדאי שתגדיר ''בדידיות'', ואז יהיה לנו יותר קל. בכלל, הפכים זה עניין מתעתע. ההפך של ''שחור'' הוא ''לבן'' כשמדברים על צבעים, ו''טוב'' כשמדברים על ימים (זכור לי שהיה מישהו באייל שהעלה פעם דוגמאות טובות יותר).
סינתיזה 342644
כשמיה (בתי הקטנה) לא מצליחה לסגור לבד את הנעליים, היא אומרת ''זה כבד מדי''.
סינתיזה 342650
''כבד'' זה ההפך של ''קל'', שזה ההפך של ''קשה'', שזה ההפך של ''רך''...
סינתיזה 342734
תגובה 325456 (וקרבי הוא הכי אחי, מכאן שג'ובניק הוא לא רך).
סינתיזה 343103
בוא ונרשום את ההפכים הבאים:

רצף , בדידיות.

ריבוי , יחידות.
סינתזה 343127
לדבריך אתה נמצא כאן לא כדי ללמד אחרים, אלא כדי להחכים בעצמך. מצער אותי שאתה מתעלם מתגובה 342649 שלי, בה מודגם שבעברית התקנית, רצף איננו ההיפך של "בדידיות"[*] אלא יכול להיות מורכב מיחידות בדידות.

[*] לגיטימי להמציא מילים חדשות כגון "בדידיות" שלך. לגיטימי פחות לטעון שיש להן משמעות מובהקת ומוכרת.
סינתיזה 342627
(הערה: גם על משמעות המושג "בדידיות" אין ביניכם הסכמה. בעיניך, הקבוצה R היא "בדידה", אך בעיני גדי היא לא.)

מהי המילה ההופכית ל"סינית"? ל"אייל"? ל-"FTP"?
סינתיזה 342649
אני לא בטוח. המילה הזו לא מופיע במילון שלי, ולא שמעתי אותה מעודי. עם זאת אני מנחש שאתה מצפה ל"רציפות" או "רציפיות". איך זה מקדם אותו מדרך להשתכנע שלמילה "רצף" יש משמעות פרימורדיאלית "מקורית"?

למעשה, חיפוש זריז במילון מגלה שהמשמעות העתיקה, התנ"כית, ל"רצף" היתה גחלת אש. לא קשור הנה בכלל.
בימי הביניים הופיעה המילה גם במשמעות חדשה יותר: רפידה, ריצוף.
בעת החדשה הודבקה למילה זו בעיקר המשמעות המוכרת, כדברי אבן-שושן:
משך, רציפות, ביאת דברים בזה אחר זה.

בקיצור, אלא אם כן יש גם עברית מונדית, אין סימוכין לקשר כלשהו בין "רצף" ל"אי פריקות". המילון מדגים, על סמך ס. יזהר, "רצף יריות". כל יריה היא יחידה מובחנת ועם זאת יחד הן רצף. למרות שבמלחמת העצמאות ירו בבודדת.
וכן "ישוטו כן יומיים איש אחר אחיו ברצף" (גפונוב). האם האנשים האלה ששטו שם הם תאומים סיאמים בלתי פריקים?
סינתיזה 342075
כבר כתבתי לך שאפשר לעשות את כל הדברים שאתה רוצה לעשות (חקירת עצים סדורים, טופולוגיה של הישר הממשי) במסגרת המתמטיקה הרגילה. מה שקצת משעמם זה לקרוא לכל האובייקטים המוכרים בשמות חדשים ולהגיד שאי אפשר לעשות איתם דברים שאפשר בקלות.
סינתיזה 342077
האם אתה יכול לחקור עצים סדורים, במסגרת המתמטיקה הרגילה, כאשר מותר לך להתעלם כמה שמתחשמק לך מכללי היסק (טפו!) ושאפילו מושג הסתירה לא עושה עליך רושם? אם לא, אז למה לך להרוס לשדמי את מסיבת הגן(-אדם)? :-)

הספירה לאחור כבר החלה. כל אחד צריך לשאול את עצמו את השאלה הגורלית "היכן אני אהיה כשיחלוף לו עוד מילניום ותפורסם התגובה ה-‏6000?".
סופרפוזיציה 343060
סופרפוזיציה בין אלנמטים אינה מאפשרת הגדרת חבורת האוטומורפיזמים של האלמנטים, כי הם אינם מובחנים זה מזה (כל איבר נושא את הזהויות של כל-אחד מאיברי הקבוצה).

מצב הסופרפוזיציה אינו קיים בלוגיקת שני המצבים של המתמטיקה הסטנדרטית, כי שניי מצבים שונים *תמיד* מובחנים זה מזה, וכל כללי ההיסק מוגבלים רק ואך ליחס F XOR T או למצב הסתירה הנובע מ- F AND T .

המתמטיקה-המונדית מאפשרת את הרחבת הנ"ל למצב הסופרפוזיציה שבין F ל-T הניתן לייצוג כ:

(F xor T) and (F xor T)

הקורס ל:

(F xor T)

ניתן לחקור בשיטה זו כל מערכת של מצבים, המתקיימים בין סופרפוזיציה מלאה לקריסה מלאה.

אביב ידידנו, חושב לתומו שכללי היסק מוגבלים רק ואך ורק ל- F XOR T או למצב הסתירה הנובע מ- F AND T .
סופרפוזיציה 343061
תיקון להודעה קודמת:

במקום:

(F xor T) and (F xor T)

צריך להיות:

(F xor T) xor (F xor T)
סופרפוזיציה 343067
בהמשך לשתיי ההודעות הקודמות:

(F xor T) xor (F xor T) נראה שקול ל-(F xor T) מזווית הראיה של הלוגיקה-הבוליאנית, כי לוגיקה זו אינה עוסקת בסופרפוזיציה.

את (F xor T) xor (F xor T) יש להבין באופן הבא:

קיים מצב xor בין שניי מצבים לא-מובחנים.
סופרפוזיציה 343089
אני לא מבין בסופרפיזיציה, אבל בלוגיקה הבוליאנית
(F xor T) xor (F xor T)
ובכלל
A xor A
שקול לסתירה.
סופרפוזיציה 343180
ממעט הלוגיקה הבוליאנית שאני מכיר A xor A אינו שקול לסתירה אלא פשוט מחזיר ערך FALSE.
בכל מקרה (F xor T) xor (F xor T) אינו שקול ל F xor T. אם F ו T מייצגים FALSE ו TRUE בהתאמה אזי F xor T הוא T, בעוד (F xor T) xor (F xor T) הוא F, לעומת זאת אם אם F ו T מייצגים שני משתנים אקראיים, אזי F xor T יכול להחזיר ערך TRUE או FALSE, בעוד (F xor T) xor (F xor T) מחזיר תמיד ערך FALSE.
סופרפוזיציה 343377
אבל זו בדיוק ההגדרה של סתירה: פסוק שערכו "שקר", ללא תלות במבנה.
סופרפוזיציה 343396
סתירה מתקיימת כאשר שניי ערכי-האמת הם סימולטנית דבר והיפוכו.

כדי להבין את השימוש שאני עושה ב-XOR אציג זאת באופן הבא:

סופרפוזיציה:

|___T XOR F
|
|___T XOR F
|
סימטריה שבורה:

.____F
| |
| |___T

סופרפוזיציה 343421
למה באמת XOR דווקא? מה הוא מבטא?
סופרפוזיציה 343430
תגובה 326524?
תגובה 327143?
סופרפוזיציה 343432
אני יודע. הדבר המעניין בדיון הזה הוא לא הפסיכולוגיה של שדמי, אלא של המגיבים לו (את עצמי אני עוד יכול להבין, אבל למה עוזי ממשיך?).

לזכותי ייאמר שבאמת ויתרתי על המחשבה שתצא מכאן תקשורת אמיתית (אם כי הדיון גרם לי להתחיל לחשוב קצת יותר לעומק על כמה מושגים במתמטיקה שנראו לי מובנים מאליהם, וגם זה לטובה).
סינתיזה 342170
עוזי הדגם לי כיצד אפשר לעשות את כל מה שאני עושה ע"י חקירת עצים סדורים וטופולוגיה של הישר הממשי.

לדוגמא, הדגם נא לנו כיצד אתה משתמש בנ"ל כדי לחקור את המרחב-הפנימי של המספרים הטבעיים, המתקיים בכל מספר טבעי > 2 , תוך שימוש הסימטריה המתקיימת בין מקביליות לסדרתיות, כאשר פעולות הכפל והחיבור הן פעולות משלימות,אשר אינן משנות את הקרדינל של המספר הנחקר.
סינתיזה 342172
תיקון קטן להודעה קודמת:

במקום "המתקיים בכל מספר טבעי > 2"

צריך להיות "המתקיים בכל מספר טבעי > 1"
סליחה, רגע 342205
אבל, אתה לא חוקר את המרחב-הפנימי של המספרים הטבעיים, אלא משהו אחר. המספרים הטבעיים מקיימים, 1+1+1+1+1 = 5 * 1.
סליחה, רגע 342218
(4 או 5 האיילים האלמונים האחרונים זה אני)

"המספרים הטבעיים מקיימים, 1+1+1+1+1 = 5 * 1"

נכון, מכיוון שמושג זה מבוסס כרגע רק על הפן הכמותי של המספר הטבעי.

המתמטיקה המונדית מרחיבה את מושג הסדר ע"י חקירת מצבי הסימטריה המתקיימים בכל קרדינל > 1, ומצבים אלא מתקיימים בין אי-מובחנות (סופרפוזיציה) למובחנות (סימטריה שבורה).

ניתן לתאר את הנ"ל כמרחב הגישור שבין SET ל- MULTISET תוך שימוש במושגים המכוננים "אי-וודאות" ו-"יתירות", לדוגמא:

A set is only a framework to explore our ideas.

The concept of an oredered set does not depend on the quantity concept as shown here:

By Complementary Logic multiplication is noncommutative,
but another interesting result is the fact that multiplication
and addition are complementary opreations that can be ordered
by different internal symmetrical degrees where the quantity
remains unchanged, for example:

A Number is anything that exists between ({},{__})

Or in more formal definition:

({},{__}):={x|{} <-- x(={.}) AND x(={._.}) --> {__}}

Where -->(or <--) is ASPIRATING(= approaching, but cannot become closer to).

Let redundancy be: more then one copy of the same entity can be found.

Let uncertainty be: more than one unique identity of the same entity can be found.

If x=4 then number 4 example is:

Number 4 is a fading transition between multiplication 1*4 and
addition ((((+1)+1)+1)+1) ,and vice versa.

This fading transition can be represented as:

(1*4)..............={1,1,1,1}.<-------------.Maximum symmetry-degree,
((1*2)+1*2)........={{1,1},1,1}..............Minimum information's
(((+1)+1)+1*2).....={{{1},1},1,1}............clarity-degree
((1*2)+(1*2))......={{1,1},{1,1}}............(no uniqueness)
(((+1)+1)+(1*2))...={{{1},1},{1,1}}
(((+1)+1)+((+1)+1))={{{1},1},{{1},1}}
((1*3)+1)..........={{1,1,1},1}
(((1*2)+1)+1)......={{{1,1},1},1}
((((+1)+1)+1)+1)...={{{{1},1},1},1}.<------ Minimum symmetry-degree,
..............................................Maximum information's
..............................................clarity-degree
..............................................(uniqueness)
סליחה, רגע 342220
מה יהיה. זה לא ''כרגע''. זה המושג. מה שאתה חוקר הוא מושג אחר, וכל שאר התגובה שלך מיותרת לחלוטין (מתי תבין שאי אפשר להבין אותך כשאתה לא מסביר את עצמך).
סליחה, רגע 342222
מתי אתה תבין שזה מקרה אבוד?

(לא, דורון, אינני מתכוון להוכיח את טענתי. אתה עושה את זה טוב ממני).
כבר הבנתי מזמן, תודה 342225
סליחה, רגע 342231
''מה יהיה. זה לא ''כרגע''. זה המושג.''

מושגים יכולים להשתנות כאשר הם מובנים מנקודת מבט רחבה יותר, ובזה עוסקת עבודתי, ע''י חקירת מושג המספר בטבעי מנקודת המבט הסימטרית שלו.
למכור מזגנים בקנדה 342235
אבל מה שאתה עושה זה לקחת מושג נוח, שימושי, מוגדר היטב וקיים, ולנסות להחליף אותו במושג אחר, שהוא לא נוח, לא שימושי, לא מוגדר היטב, ובינינו, גם לא קיים באמת. ואח"כ אתה מתפלא שאף אחד לא קונה את זה? אפילו המתמטיקאים לא כל כך פראיירים (ואתה גם לא איש מכירות מי יודע מה).
למכור מזגנים בקנדה 342240
סמיילי,

אני לא מחליף אותו אלא מרחיב את ההבנה בקשר למושג המספר הטבעי, ומראה כי מה שנחשב למספר טבעי יכול להמשיך להתקיים כמו שהוא, אך עתה הוא מובן כמקרה פרטי במרחב אינסופי של צורות קיום נוספות שלו, ובכך נפתח בפנינו מרחב חקירה חדש, המתקיים בתוכם של מספרים טבעיים > 1.
למכור מזגנים בקנדה 342244
דורון,

כל אחד יכול ''להרחיב'' את ''ההבנה'' בקשר למושגים קיימים על ידי מחיקתם והגדרתם בצורה שונה לחלוטין. מה שעצוב במקרה שלך הוא שהצורה החדשה שהגדרת עונה, כנראה, להגדרה של מושג אחר שמישהו הגדיר לפניך (רק שהוא עשה את זה נכון). עכשיו, אתה יכול לא לקבל את עולם המושגים שלו, ולהמשיך להשתמש בעולם המושגים הפרטי שלך, אבל אתה חייב להבין שאי אפשר להוציא שום תובנות מעיינות מאיזומורפיזם של שמות מושגים ושהעקשנות שלך למחוק את השימוש בשמות המקובלים, רק לטובת שמות שאתה המצאת, ואפילו לא טרחת להגדיר טוב, מעוררת חשד עמוק לשיגעון גדלות וטרחנות מיותרת.
למכור מזגנים בקנדה 342246
''מה שעצוב במקרה שלך הוא שהצורה החדשה שהגדרת עונה, כנראה, להגדרה של מושג אחר שמישהו הגדיר לפניך (רק שהוא עשה את זה נכון).''

תעשה עימי חסד גדול אם תפנה לקישור שבו ניתן לעיין בעבודתו של אותו מישהו.
למכור מזגנים בקנדה 342249
תשאל את מי שכתב את תגובה 342075
למכור מזגנים בקנדה 342258
אכן עשיתי זאת בתגובה 342170 .

מתוך ניסיוני עד כה, הוא לא הצליח למצוא שום תחום מתמטי העוסק במושג הסימטירה כתכונה מסדר ראשון, כפי שאני מדגים בעבודתי.
למכור מזגנים בקנדה 342259
א. זה בגלל שאתה משתמש במושגים האלה "סמיטריה", "תכונה מסדר ראשון", "מספרים טבעיים" וכו' באופן שונה מזה ששאר בני האדם משתמשים בהם.

ב. זה ודאי לא מה שעשית בתגובה 342170, ועיין בתגובה 342205 לפרטים.

ג. מקריאה של "עבודתך" במהלך החודש האחרון, הדבר העיקרי שאתה מדגים בה לא ימצא דווקא בתחום מתמטי...
למכור מזגנים בקנדה 342263
סמיילי,

האם יכולת ההבנה שלך עובדת לפי חוק הכילים השלובים, קרי, האם אתה מסוגל להבין רק באופן שחברי קהילתך מבינים, ואם הם אינם מבינים אז נכפה עליך שלא להבין ביחד איתם?

היות ואני טוען בגלוי שעבודתי אינה ניתנת להבנה מנקודת המבט של תיזה XOR אנטי-תיזה, אלא אך ורק מנקודת המבט של סינתיזה בין תיזה לאנטיתיזה, אז אמור נא לי מה מונע מבעדך מלעשות סוויץ' בראש, ולנסות לראות את הדברים מנקודת המבט של סינתיזה בין תיזה לאנטיתיזה?
למכור מזגנים בקנדה 342268
לפעמים, רק לפעמים, קורה שאתה עוצר וקורא גם מה שאחרים כותבים, או אפילו את מה שאתה כותב? או שאתה לא יכול להפסיק במלאכת הקופי פייסט הקדושה שלך?
למכור מזגנים בקנדה 342270
לא ענית על שאלתי.

שמא תוכל לענות עליה?

תודה.
למכור מזגנים בקנדה 342272
לשאלה הראשונה התשובה היא לא.

לשאלה השניה התשובה היא 821,443 מטר או 20.01 שניות בריבוע (הירוק ביותר מהשניים).
הפוסל , במומו הוא פוסל 342274
בזה הסתיימו שידורינו איתך.
סליחה, רגע 342233
סמיילי,

איך אתה רוצה להבין אותי אם אתה מתייחס למושגים מתמטיים כמו שאדם דתי מתייחס לדוגמות דתיות של "כזה ראה וקדש" ?
סליחה, רגע 342238
דורון,

אני רוצה להבין, אבל יש לי מגבלה מנטלית. אני מסוגל להבין רק מה שמסבירים לי בצורה ריגורוזית. אני לא מסוגל לקלוט באמת ניפנופי ידיים. כל זמן שתמשיך לכתוב את השטויות שלך בניפנופי ידיים, במקום לנסות ולתת הסבר ריגורוזי, לא תצליח להסביר לי שום דבר. ברגע שתנסה לכתוב אותם באופן ריגורוזי, תגיע גם אתה למסקנה שהן שטויות.
סליחה, רגע 342245
הוכח נא שדברי אינם כתובים באופן ריגורוזי, ועשה נא זאת באופן ריגורוזי (תגובה בסגנון:"בגלל שאף אחד לא מבין אותך", לא תתקבל).

תודה.
מה אני המשרת שלך? 342248
קראתי את דבריך, הם אינם ריגורוזים. אין לי שום כוונה לנסות ולהוכיח את זה. לא באופן ריגורוזי, לא באופן אמפירי, ולא באופן כמותי. קבל את חוות דעתי כעובדה מוגמרת. אתה יכול לחלוק עליה, אתה יכול להתעלם ממנה, אבל האמת היא שכדאי לך ללמוד ממנה.
מה אני המשרת שלך? 342256
''אתה יכול לחלוק עליה''

לא נסחת את חוות דעתך באופן שניתן לחלוק עליה, ואם זאת הבנתך בקשר למשמעות המושג ''ריגורוזי'', חוששני שבמקרה זה הפוסל, במומו הוא פוסל.
מה אני המשרת שלך? 342276
אם תעשה זאת, יכול להיות שתגיע למסקנה שדברי אינם שטויות.
סליחה, רגע 342301
הגדר לי ''מרחב גישור'' באופן ריגורוזי.

(מט בשלושה מהלכים).
סליחה, רגע 342558
"מרחב-גישור" הוא קיצור של "מרחב הגישור שבין רצף לאוסף"
כאשר אוסף מתואר ע"י המילה "הרבה..." או "x מהרבה...", ואילו רצף אינו ניתן לתיאור ע"י שימוש במילה זו.
סליחה, רגע 342581
הגדר לי בצורה ריגורוזית את ''מרחב הגישור שבין רצף ואוסף''.

(מט בשני מהלכים)
סליחה, רגע 342634
התחום שבין מרחב-קשיר למרחב לא-קשיר (עיין ערך טופולוגיה)
סליחה, רגע 342641
הגדר לי בצורה ריגורוזית מהו "התחום שבין X ובין Y".

(מט במהלך הבא).
סליחה, רגע 342656
(אל תהיה אופטימי. אני דווקא צופה כפת באינסוף מהלכים.)
סליחה, רגע 342252
סמיילי יקר,
נא הגדר מהי "מגבלה מנטלית". איש לא יסביר לך שום דבר שאינך רוצה להבין. האם תבקש גם מאלוהים להסביר באורח "ריגורוזי" את תורתו? שנאמר, "הכל בידי שדמיים חוץ מהבנת שדמיים"!
סליחה, רגע 342227
המספר הטבעי המקובל מבוסס רק ואך ורק על סימטריה שבורה לחלוטין (מובחנות מלאה בין איברי האוסף) לדוגמא:

{{{{{1},1},1},1},1}

ואם אנו מבינים את המספר הטבעי רק ואך ורק במבנה הנ"ל, הרי שלא מתקיים כל יחס משלים בין פעולות הכפל והחיבור ולכן:

1+1+1+1+1 = 5*1
סינתיזה 342285
בטרמינולוגיה המתמטית אפשר להשתמש לשתי מטרות: להוכיח טענות, או לתאר מבנה. את הראשון אינך עושה בכלל. כדי לתאר למתמטיקאי-עמית את התאוריה שלך על "המרחב הפנימי של מספרים טבעיים" הייתי אומר משהו כזה:
- תחשוב על עץ סדור (סופי) עם שורש. מספר הקודקודים של העץ זה 'המספר' של העץ. [הוא מניד בראשו קלות; בשביל מה אני צריך להמציא שם חדש למושג כל-כך פשוט]. כל קודקוד הוא השורש של העץ הקטן המתקבל מגיזום העץ המקורי ממש מעליו. עכשיו תדביק לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו. לזה אני קורא "סימטריה" ["שיהיה", הוא מהנהן בסבלנות. "ומה הלאה?"] זהו. אין הלאה. זה מה שרציתי להגיד. כמו-כן הכנתי רשימה של כל העצים שהמספר שלהם הוא 5. יש 46 כאלה! [הוא כבר לא שם]
סינתיזה 342303
אולי יש לך רעיון לאלגוריתם שמייצר את כל העצים הבינאריים הסדורים עם k צמתים? הכי טוב יהיה אלגוריתם שלכל מספר טבעי בין 1 למספר העצים האפשריים מחזיר אחד מהם.
סינתיזה 342358
עץ בינארי עם צומת אחת אתה יודע לייצר: *. עץ בינארי עם k צמתים הוא איחוד של עץ בינארי עם r-1 צמתים מימין ו- k-r צמתים משמאל (זהירות, אלגוריתם רקורסיבי).
אלגוריתם שיחזיר את עץ מספר 17 צריך לדעת כמה עצים יש מכל סוג; אפשר לכתוב את הפונקציות היוצרות ולחשב.
סינתיזה 342392
''עכשיו תדביק לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו. לזה אני קורא ''סימטריה''

האוטומורפיזמים ברמה של תורת קבוצות הוא פרמוטציה בין איברים מובחנים היטב.

המתמטיקה המונדית מתארת את דרגות אי-המובחנות המטרימות את האפשרות לאוטומורפיזם, ולכן אינך יכול לתאר את דרגות אי-המובחנות ע''י הדבקה לכל קודקוד את חבורת האוטומורפיזמים של העץ שלו.
סינתיזה 342402
במתמטיקה שאני מכיר ההיררכיה היא פחות קשוחה, ולכן זה שדבר מסויים מטרים דבר אחר אינו מקלקל את האפשרות לטפל בו.
סינתיזה 342430
אתה טועה עוזי,

מצבי אי-המובחנות אינם היררכיה אלא סופרפוזיציה כאשר סופרפוזיציה הינה מצב מקבילי ולא סדרתי.

מצבי סופרפוזיציה הם פחות קשוחים ממצבים היררכיים מובחנים היטב, כי ניתן להחליף בין אלמנטים מבלי שנבחין בכך.

חבורת האוטומורפיזמים מתקיימת רק ואך ורק בין אלמנטים מובחנים היטב, והמתמטיקה הרגילה מוגבלת רק ואך ורק לאלמנטים מובחנים היטב, כי ב-ZF האלמנטים של קבוצה לא-ריקה מובחנים היטב זה מזה.

ראה שוב את העץ הבינרי המתקיים בבסיס היררכיית פון-נאומן ( http://www.geocities.com/complementarytheory/VONTREE... ) שאיבריו מובחנים היטב כתוצאה מהאקסיומות המגדירות אותו, ולכן המספרים טבעיים הרגילים מוגבלים רק ואך ורק למצב המובחן היטב, ולכן המערכת הרגילה קשוחה ומוגבלת לעין-ערוך ממערכת המספרים הטבעיים המבוססים על המתמטיקה המונדית.
סינתיזה 342436
''חבורת האוטומורפיזמים מתקיימת רק ואך ורק בין אלמנטים מובחנים היטב'' - בלי לדעת מה זה ''מובחנים היטב'' אני אומר לך, באחריות, שזה פשוט לא נכון. אפשר להגדיר חבורות אוטומורפיזמים לכל דבר שעולה בדעתך.
סינתיזה 342482
" בלי לדעת מה זה "מובחנים היטב" אני אומר לך, באחריות, שזה פשוט לא נכון."

אם אינך יודע משהו אך כולל אותו באחריות שלך, אז מי יקנה את הסחורה שלך?

הדגם נא את חבורת האוטומורפיזמים של {x,x,x,x,x,x,x} .

תודה.
סינתיזה 342484
התרשמתי שלמר ו. כבר יש מה לעשות בחיים.
סינתיזה 342500
"אם אינך יודע משהו אך כולל אותו באחריות שלך, אז מי יקנה את הסחורה שלך?"

ככל הנראה יהיו לסחורה הזו יותר קונים מאשר לסחורה שלך. הנה דוגמה יפה למשהו שאנחנו לא יודעים מהו אבל יכולים להתחייב עליו באחריות: קיים מספר רציונלי שהוא מספר אי רציונלי בחזקה של מספר אי רציונלי (למרות שאין לנו מושג מהו):

ברור ששורש 2 בריבוע הוא רציונלי (הוא פשוט 2), אבל אפשר לכתוב זאת בתור שורש 2 בחזקת שורש 2, כשכל זה בחזקת שורש שתיים. עכשיו אחד משניים: אם שורש 2 בחזקת שורש 2 רציונלי, גמרנו. אחרת הוא אי רציונלי ואחרי שמעלים אותו בחזקת אי רציונלי נוסף (שורש 2) מקבלים מספר רציונלי: 2.

מוסר ההשכל: לפעמים לא צריך לדעת משהו בצורה מפורשת כדי לומר עליו משהו. אני יכול להראות לך שקיים מספר רציונלי שהוא מספר אי רציונלי בחזקת אי רציונלי, למרות שאין לי מושג מי הוא (אני רק יודע שהוא או 2, או שורש 2 בחזקת שורש 2, ואפשר לנחש שזה יהיה 2).
סינתיזה 342508
גדי,

תגובתך לא רלוונטית במקרה זה, כי אי-הידיעה של עוזי קשורה למשמעות המושג חבורת אוטומורפיזמים בתורת-קבוצות, ובתורת קבוצות המושג הנ"ל קשור לפרמוטציה בין איברים, ולשם כך האיברים חייבים להיות מובחנים זה מזה.

המתמטיקה-המונדית עוסקת, בין השאר, באיברים לא-מובחנים ולכן לא ניתן לבצע עליהם פרמוטציות.

בקיצור, הדגם נא את חבורת האוטומורפיזמים של {x,x,x,x,x,x,x} .

תודה.
סינתיזה 342511
זה תלוי בהגדרה *המתמטית* שלך של "אלמנטים לא מובחנים" (מהי? הגדרה ריגורוזית, בבקשה). או שזו S_7, או שזו {I}.
סינתיזה 342515
ההגדרת המתמטית שלי לאי-מובחנות היא סופרפוזיציה בין איברי הקבוצה כמטריצה של אי-וודאות / יתירות, לדוגמא:

סינתיזה 342517
בהמשך לתגובה קודמת:

יתירות: קיים יותר מהעתק אחד של אותה יישות.

אי-וודאות: קיימת יותר מזהות אחת לאותה יישות.
סינתיזה 342518
לא לזה התכוונתי ב"הגדרה ריגורוזית". הגדרה באמצעות דוגמה של שרטוט היא משהו שאוסרים על סטודנטים כבר בסמסטר הראשון. "סופרפוזיציה" הוא מושג שמוכר לי רק בהקשר פיזיקלי, ובהקשר הפיזיקלי רק כתיאור של אדיטיביות של שדות כוח. המושג "מטריצה של אי וודאות/יתירות" גם כן לא הוגדר כלל. לכן ההגדרה שלך לא עוזרת לי בכלל.
סינתיזה 342526
"לא לזה התכוונתי ב"הגדרה ריגורוזית"."

תראה גדי, אתה לא יכול לנסות להבין את הגדרותיי *הריגורוזיות בהחלט* בתנאים שלך.

אם אינך מסוגל להזיז את עצמך ממקום מושבך כדי להבין דברים מזווית ראיה אחרת, הריי שאין ולא יהיה ביננו שום דיאלוג.

"הגדרה באמצעות דוגמה של שרטוט היא משהו שאוסרים על סטודנטים כבר בסמסטר הראשון."

השרטוט אינו ההגדרה אלא אמצעי עזר כדי להבין את ההגדרה.

""סופרפוזיציה" הוא מושג שמוכר לי רק בהקשר פיזיקלי..."

אז תעשה סוויץ' בראש והתייחס נא לאופן שבו אני משתמש במושג זה.

ההגדרה *שלי* לאי-מובחנות:

יתירות: קיים יותר מהעתק אחד של אותה יישות.

אי-וודאות: קיימת יותר מזהות אחת לאותה יישות.

ההגדרת המתמטית *שלי* לאי-מובחנות היא סופרפוזיציה בין איברי הקבוצה כמטריצה של אי-וודאות / יתירות, לדוגמא:

סינתיזה 342529
"השרטוט אינו ההגדרה אלא אמצעי עזר כדי להבין את ההגדרה"

אז מה כן ההגדרה?

"אז תעשה סוויץ' בראש והתייחס נא לאופן שבו אני משתמש במושג זה"

אני לא מבין את המושג כי לא הגדרת אותו או ניסית להסביר מה פירושו.

הנה נסיון לתאר לך איך לדעתי נראית הגדרה ריגורוזית, פחות או יותר:

נאמר על שני איברים כי הם "בלתי מובחנים" אם שניהם העתק של אותה ישות (ואז נאמר כי זוהי אי מובחנות הנובעת מיתירות), או אם שניהם מהווים זהויות שונות לאותה יישות (ואז נאמר כי זוהי אי מובחנות הנובעת מאי ודאות).

אם קיבלת את ההגדרה שלי, עכשיו אנחנו צריכים לנסות ולראות מה אפשר לעשות איתה. ניקח קבוצה עם שני איברים בלתי מובחנים {x,x}. האם ניתן להגדיר עליה פונקציה לקבוצת המספרים הטבעיים? אם כן, כיצד אתה מגדיר את הפונקציה הזו? אם לא ניתן להגדיר עליה פונקציה, מה כן אפשר לעשות איתה?

אחרי שתענה לשאלות האלה נעבור לאקשן האמיתי: פונקציה מהקבוצה לעצמה.
סינתיזה 342533
"אז מה כן ההגדרה?"

אי-מובחנות:

סופרפוזיציה בין איברי קבוצה לא-ריקה כמטריצה של אי-וודאות / יתירות.

ההגדרה שלך איננה ההגדרה שלי.
סינתיזה 342548
סופרפוזיציה הינו מצב המערכת טרם המדידה.

המדידה גורמת לקריסת מטריצת האי-וודאות/יתירות עד למצב של מובחנות מלאה בין איברי הקבוצה.

המתמטיקה הרגילה מתעלמת כליל ממצבי קריסה אלה ולכן מערכת המספרים שלה מבוססת רק ואך ורק על קבוצות עם איברים מובחנים בלבד.

המתמטיקה-המונדית עוסקת בחקירת כל שלבי הקריסה של קרדינל > 1, לדוגמא:

סינתיזיונה 342549
בלה בלה בלה
מה אני? מתמטי-קה
אני לא מודדת
אני לא נמדדת
אני רק קורסת
בתוך הקבוצה
  סינתיזיונה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  למה לינארי? • האייל האלמוני
  למה לינארי? • דורון שדמי
  למה לינארי? • האייל האלמוני
  לינארי ומקבילי • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • משה כהן
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • משה כהן
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • .
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • משה כהן
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • אביב י.
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • אביב י.
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • האייל האלמוני
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  בקשה אביבית • דורון שדמי
  שלוש דוגמאות • האייל האלמוני
  base n > 1 • דורון שדמי
  base n > 1 • עוזי ו.
  base n > 1 • גדי אלכסנדרוביץ'
  base n > 1 • עוזי ו.
  base n > 1 • גדי אלכסנדרוביץ'
  base n > 1 • עוזי ו.
  base n > 1 • אוילר
  פתרון פרדוקס זנון מחייב הבחנה קטגורית בין רצף לאוסף • דורון שדמי
  base n > 1 • דורון שדמי
  base n > 1 • דורון שדמי
  base n > 1 • האייל הצעיר
  base n > 1 • דורון שדמי
  base n > 1 • האייל הצעיר
  base n > 1 • דורון שדמי
  הקשר שבין תובנה, לייצוגה • דורון שדמי
  base n > 1 • עוזי ו.
  base n > 1 • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה בין לינאריות למקביליות • דורון שדמי
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • אביב י.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • השדמיולוג הצעיר
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • השדמיולוג הצעיר
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • השדמיולוג הצעיר
  סינתיזה • דורון שדמי
  אפשר פירוט? • האייל האלמוני
  אפשר פירוט? • דורון שדמי
  אפשר פירוט? • האייל האלמוני
  אפשר פירוט? • דורון שדמי
  אפשר פירוט? • האייל האלמוני
  הכה את השדמיולוג • השדמיולוג הצעיר
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה • אורי גוראל גורביץ'
  סינתיזה • האייל הצעיר
  סינתיזה • אביב י. <ברגע של פולניות>
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  קשירות (טופולוגיה) • דורון שדמי
  קשירות (טופולוגיה) • גדי אלכסנדרוביץ'
  קשירות (טופולוגיה) • דורון שדמי
  קשירות (טופולוגיה) • האייל הצעיר
  קשירות (טופולוגיה) • האייל האלמוני
  קשירות (טופולוגיה) • מוני
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • גדי אלכסנדרוביץ'
  סינתיזה • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • שוטה הכפר הגלובלי
  סינתיזה • עוזי ו.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  בין מרחב-קשיר למרחב לא-קשיר • דורון שדמי
  אשמח לתגובתכם ל-''בין מרחב-קשיר למרחב לא-קשיר'', תודה. • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • אביב י.
  סינתיזה • דורון שדמי
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • אביב י.
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • אביב י.
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • דורון שדמי
  הפחד מעשיית צעד נוסף • אביב י.
  הפחד מעשיית צעד נוסף • דורון שדמי
  הפחד מעשיית צעד נוסף • אביב י.
  הפחד מעשיית צעד נוסף • דורון שדמי
  הפחד מעשיית צעד נוסף • האייל הצעיר
  הפחד מעשיית צעד נוסף • דורון שדמי
  הפחד מעשיית צעד נוסף • גדי אלכסנדרוביץ'
  מוגבלותה של GM • דורון שדמי
  מוגבלותה של GM • גדי אלכסנדרוביץ'
  מוגבלותה של GM • דורון שדמי
  מוגבלותה של GM • גדי אלכסנדרוביץ'
  מוגבלותה של GM • דורון שדמי
  מוגבלותה של GM • דורון שדמי
  מוגבלותה של GM • אח של סמיילי
  לכבוד האח של סמיילי • דורון שדמי
  מוגבלותה של GM • דורון שדמי
  הפחד מעשיית צעד נוסף • אביב י.
  הפחד מעשיית צעד נוסף • אביב י.
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • דורון שדמי
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • דורון שדמי
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • ידידה שלך
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • דורון שדמי
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • דורון שדמי
  GM • אביב י.
  GM • דורון שדמי
  GM • אביב י.
  GM • האייל האלמוני
  GM • הקשה המקשה
  GM • אביב י.
  !Good1 • הקשה המקשה
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • אביב י.
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • הידידה של דורון
  הגנה עצמית? • ראובן
  הגנה עצמית? • הידידה של דורון
  הגנה עצמית? • האייל האלמוני
  הגנה עצמית? • הידידה של דורון
  הגנה עצמית? • האייל הצעיר
  הגנה עצמית? • דורון שדמי
  סיכום ביניים • הידידה שלך
  הגנה עצמית? • דורון שדמי
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • אביב י.
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • דורון שדמי
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • אביב י.
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • דורון שדמי
  למען הסר ספק: GM איננה פרודיה. • האייל הצעיר
  <בזמן שהקבצים עולים להם לשרת> • האייל הצעיר
  חבר'ה, זו עובד! כנסו! • דורפל
  חבר'ה, זו עובד! כנסו! • האייל האלמוני
  suppository • דורפל
  suppository • גדי ו.
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל הצעיר
  סינתיזה • דורון שדמי
  מספרים טבעיים אורגניים • דורון שדמי
  סינתיזה • גיל לדרמן
  סינתיזה • האייל הצעיר
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • דורון שדמי
  סינתיזה • האייל האלמוני
  שגיאת הקלדה • שוטה הכפר הגלובלי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים