 |
איכשהו הגעתי לדף הזה- כמעט שש שנים לאחר מותה של מיכל ניב, אותה אהבתי מאוד (ועודני) ואף הצעתי לה נישואין, כתיכוניסט מחוצ'קן שעוד לא התחלף לו הקול (בתחרות "מי רוצה להתחתן עם מיכל ניב?").
לי אישית היה מותה של מיכל קשה וכואב, ולו רק בגלל אותה הסיבה הדבילית- שנהניתי להבריז מבית הספר כדי לשמוע את השנינויות ההזויות שלה- ההומור המושחז (שכוון כלפי כולם- כולל כלפיה עצמה), קלות הדיבור, העושר האינטלקטואלי האינסופי.
ומפה, במעבר חד לנושא ההתאבדות- אביע את דעתי בענין: התאבדות היא באופן לוגי וחד משמעי סוג של רצח. האם יש התאבדות מוצדקת? רק אם מקבלים את הטיעון שיש רצח מוצדק. תחת הקטגוריה של רצח אני מכליל גם עונש-מוות והמתת חסד. מי שמקבל את אחד מהנ"ל- למעשה מכשיר גם את ההתאבדות (כמובן, "בנסיבות מסוימות" וכו').
אני אישית, מכל מיני סיבות (ואולי החשובה שבהן היא יהדותי) עדיין דוגל בקדושת החיים וביכולתו של האדם להשתנות (בין אם בכוחות עצמו ובין אם בכוחות סביבתו, המדע וכן הלאה).
לכן, באופן הלוגי הקר והמחושב ביותר- אני מביע את התנגדותי לכל מהלך של התאבדות (או המתת חסד או עונש מוות או "סתם" רצח).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש