|
||||
|
||||
א. מה זה ה"דיבור החתרני"? לא הבנתי. אם כוונתך לזה שכולאים אנשים בשל השפה שבה הם מדברים, במאמר עצמו יש קישור חיצוני לסיפור של לילה זאנה: ב. לא אמרתי שבזמן מלחמת העולם השנייה ארה"ב הייתה דמוקרטיה (לא כל "התגוננות" היא לגיטימית), אבל גם כך אני לא חושב שאפשר להקביל בין שני המקרים (האם האנשים נעצרו בשל השפה שבה דיברו? מה עם יפנים שדיברו רק אנגלית?) - נסה לשכנע אותי שדווקא כן אפשר. |
|
||||
|
||||
א. נו באמת, קישור לארגון אמנסטי הידוע ב"יושרו" וב"אובייקטיביות" שלו. נסה שוב. ב. הדוגמה של ארה"ב באה כדי להדגים איך דמוקרטיות הנמצאות במצב מלחמה (או אפילו מצבי חרום אחרים) נוהגות להשעות זמנית חלק מזכויות האזרח, במידה וזה חיוני לנצחון במלחמה. את מעשיהן צריך לשפוט בקונטקסט של המלחמה. ולהבהרה: אני לא מצדיק את את טורקיה, אבל אני חושב שאין לנו מספיק נתונים ואנחנו לא מכירים את שורשי המאבק ואת ההיסטוריה שלו, כדי לקחת צד כמו שעשה כותב המאמר. |
|
||||
|
||||
א. אוקיי. תביא לי אתרים שאתה מוכן לקרוא ואני אחפש בהם. ב. אני מסכים איתך שלא צריך לקחת צד מיידית, אבל אם עובדות כלשהן נכונות (ואני עצמי לא בטוח שהן נכונות), יש בכל זאת דין כלשהו שניתן לחרוץ על טורקיה, ממש כשם שניתן היה לחרוץ אותו על ארה"ב. כמו שאמרתי קודם, אני לא חושב שיש הקבלה מלאה בין הדוגמה של ארה"ב למצב של טורקיה. האם בישראל זה היה תקין לכלוא ח"כ ערבי כי אחרי שבועת הנאמנות שלו לכנסת הוא היה מוסיף כמה משפטים בערבית? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |