|
||||
|
||||
''בעצם, בטח לא היה לו מושג על היהודים שמחוץ לטווח הראיה שלו''. לא, בזה אתה ודאי טועה. הרמב''ם הגיע לידיעתם לכל היהודים פחות או יותר. וגם, להבדיל, שבתאי צבי. הייתה לא מעט תקשורת, עד כמה שזה מפתיע. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אלו עניינים של דת. ממש כמו שאוגוסטינוס הקדוש הגיע לידיעתם של כל הנוצרים אבל אף אחד לא טוען שכל הנוצרים הם עם אחד. בימים ההם הייתה תקשורת, אבל לא תקשורת *המונים*. רק חכמי הדת ידעו קרוא וכתוב (בד"כ בשפת הקודש – לטינית או עברית) והעבירו קודים דתיים ממקום למקום. אבל בחיי היום-יום, מה שנקרא תרבות, לא היה שום דבר משותף בין מוישה זוסמנוביץ' בוורשה ומשה בן-מימון באלכסנדריה. הם לא דיברו באותה שפה, לא אכלו אותם מאכלים, לא לבשו אותם בגדים לא שילמו מיסים לאותו מלך, לא קיבלו מכות מאותם פורעים, לא העריצו את אותם האומנים ולא הריעו לאותה קבוצת כדורגל. הדבר המשותף היחיד היה הדת. לכן מוזר בעיני שאנשים שמבטלים את הדת נאחזים בלאום. במקרה היהודי הלאומיות והדת הן רק גרסאות שונות של אותו רעיון. |
|
||||
|
||||
(איזו קבוצת כדורגל העריצו יהודי פולין במאה ה-19? זה לא מופיע בוויקיפדיה). זשה מעניין: אתה בדיוק שואל את השאלה שאנדרסן מנסה לענות עליה ב"קהילות מדומינות". אבל למעשה, במקרה היהודי התשובה נראית פשוטה מאוד. אנשים זקוקים לקהילה, לתחושת שייכות. הדת מעניקה תחושה כזאת למאמינים בה. הלא-מאמינים זקוקים לתחליף. הלאומיות היא תחליף נאה. אבל כיוון שהלאומיות צמודה איכשהו לחלקת ארץ מסוימת, וליהודים לא הייתה כזאת, הציונות הוותה תחליף. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק השאלה שהוא מנסה להשיב עליה ומה התשובה? על הספר הזה אני יודע שהוא טוען שהלאומים נוצרו בעיקבות מהפכת הדפוס והתפשטות ידיעת קרוא וכתוב. אני חושב שזה הסבר משכנע אבל כאמור, לא קראתי את כל הספר. התשובה שאת נותנת לגבי המקרה היהודי היא התשובה הפסיכולוגית - "אנשים צריכים תחושת שייכות". זה כנראה נכון אבל זה היה נכון גם לפני שנוצרו הלאומים וזה לא מסביר למה הם נוצרו ולמה אנשים מוכנים לההירג ולהרוג בשביל השייכות הזאת? ומה רע בשייכות לעמותת בוגרי תיכון עירוני ז' בת"א, למשל? |
|
||||
|
||||
אנדרסון מדבר בכלל על המעבר מהתאגדויות על בסיס דתי להתאגדויות על בסיס לאומי. ולפני שנוצרו הלאומים אנשים היו מוכנים להרוג וליהרג על בסיס דתי. ראה מסעות הצלב. אין כל רע בהשתייכות לעמותת בוגרי תיכון עירוני ז', בתנאי שיש תיכון כזה. ראה בוגרי סיירות מובחרות. אבל התאגדויות גדולות מספיק להכרזת מלחמה מובלות בידי מנהיגים פוליטיים ובעלי אינטרסים, והמנהיגים הפוליטיים היו בתחילה כהני הדת ומאוחר יותר המלכים. וכדי לסחוף אנשים צריך איזו אידיאולוגיה מכוונת מלמעלה המנפיקה סיסמאות משכנעות וסמלים ומדים עם בולטות חיצונית. |
|
||||
|
||||
אם עמותת בוגרי תיכון עירוני ז' דומה במשהו לבוגרי סיירות מובחרות, יש רע מאוד בהשתייכות לעמותה, ובעצם קיומה. הנזק שגרמו שני בוגרי תיכון עירוני ז' אשר כיהנו כאן כראשי ממשלה (ולפחות אחד מהם הורץ לתפקיד ע''י העמותה) מחייב אותנו לנהוג משנה זהירות בהתארגנויות מעין אלה. |
|
||||
|
||||
1:0 לטובתך.:) |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהיה פעם עירוני ז' ביפו. אולי הוא קיים עד היום. אז את הצורך שיש לאנשים פתרנו - שישתיכו לעמותת בוגרי התיכון שלהם. לגבי ההמשך, נראה שאת מיטיבה לבטא את דעתי ממני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |