בתשובה להאייל האלמוני, 23/10/05 14:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הרבה מאוד" זה יחסי. כנראה שהיא צורכת בסדרי-גודל פחות אנרגיה מעבודה שרירית. אז למה בכל זאת אומרים "הרבה מאוד"? כי כשמדובר בשרירים, ברור לנו אינטואיטיבית שמדובר בהרבה אנרגיה: יש כאן הזזה של דברים, מאמץ, זיעה... "העבודה המוחית" היא, אינטואיטיבית, פחות עבודה, ולכן יש אולי משהו יותר מפתיע בכך שהיא כרוכה בכל-זאת בצריכת אנרגיה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בערך רבע מהקלוריות שאתה אוכל משמשות כדי להפעיל את המוח שלך. אני חושב שהוא עובד קשה גם כש''לא חושבים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכבר שמעתי את זה פעם, אבל אני מופתע מחדש. אם כך, המשפט השני שלך הוא נקודת המפתח עבור שאלת האלמוני: האם ההבדלים בצריכת הקלוריות של המוח בין האייל הצעיר כשהוא מנסה לרדת לחקר המתמטיקה המונדית לביני כשאני מדלג באדישות על הפתיל הם של אחוזים בודדים או של חלק משמעותי יותר - ומכאן, האם יש סיכוי ל"דיאטת חשיבה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע, כמות הקלוריות הנשרפת זהה (או כמעט זהה). זה מזכיר לי את "דיאטת הקרח" שחבר שלי המציא. עפ"י החישובים שהוא ערך, מספיקה כמות לא גדולה של אכילת קרח ביום כדי לפתור את בעיות המשקל של היפופוטם בולמי. בסוף התברר שהוא בלבל בין קלוריות "קטנות" לקלוריות "גדולות" (הראשונות מופיעות בטבלאות של החום הכמוס, והאחרונות הן אלו שסופרים תוך כדי חיסול העוגה. פקטור 1000). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |