 |
מצבם של הפלסטינים היה טוב יותר משל תושבי מדינות ערב לפי כמעט כל קנה מידה לפני מספר שנים, אולם בוודאי שכיום אין זה כך. חופש התנועה של הפלסטינים מוגבל יותר מזה של כמעט כל אזרח במדינה ערבית אחרת, ולכך יש גם השלכות חמורות על יכולתם לקבל טיפול רפואי ועל חופש העיסוק שלהם. אני לא מומחה לתשתיות, אבל גם בתחום הזה נראה לי שהפלסטינים מפגרים בהרבה מאחורי תושב עירוני בסעודיה, מצרים או ירדן. למשל, הפעם האחרונה שהייתי ברמאללה היתה כבר לפני שתים-עשרה או שלוש-עשרה שנים. אולי המצב השתפר מאז, אבל בזמנו לא זכור לי רמזור אחד לרפואה, ואולי איזה כביש או שניים ראויים לנסיעה - וזה אחרי כמעט שלושים שנה של שלטון ישראלי. לא הייתי בירדן, אבל אני די בטוח שברבת עמון שמעו על רמזורים.
אני יודע קצת יותר על מצבם של הפלסטינים בשנים האחרונות - שנות העימות. למשל, מצבם של תושבי הכפרים בסביבות דרום הר חברון הוא מזעזע, והם נתונים תחת משטר אימים של בריונים בחסות המדינה, לא פחות. לשם השוואה, הייתי די הרבה פעמים בסיני. הבדואי הממוצע בסיני לא חי חיי רווחה, אבל ברור לי לחלוטין שהוא נהנה מחופש ומאיכות חיים טובה יותר משל אותו כפרי ליד חברון, והוא איננו נתון תחת פחד מתמיד מהשלטונות (ומבחינת הפלסטינים המתנחלים גם הם חלק מהשלטון. יש לזה על מה להתבסס.)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש