בתשובה לדורפל, 19/10/05 1:33
נקודת ההכרעה? 339948
משה קליין • בתשובה לדורפל שבת, 22/10/2005, 8:42
לא הופעתי בטלויזיה בחוצה ישראל. למיטב זכרוני הופעתי 3 פעמים בטלויזיה. פעם בסרט על חפירות גמלא שהשתתפתי בהם במשך 12 שנים בין השנים 1978-1990 פעם לאחר צאת ספרי שאלתיאל הסקרן בשנת 1994 בהוצאת עם עובד ופעם בתוכנית יום שישי של רבקה מיכאלי בשנת 1988 כמדומני במופע גיבריש עם עוד שני זמרים.
נקודת ההכרעה? 340017
דורפל • בתשובה למשה קליין שבת, 22/10/2005, 15:09
אז זה היה מישהו אחר עם עניין במתמטיקה שבחר לעבוד עם ילדי כיתה א' במשך כשנה, ונראה ממש כמו ''משה'' (ג'ינג'י, זקן קצר ומתולתל וכו'. אתה יודע - משה כזה).
נקודת ההכרעה? 340022
האייל הצעיר • בתשובה לדורפל שבת, 22/10/2005, 15:37
כן, ראיתי את התוכנית. זה היה מתמטיקאי מהקבוצת המתמטיקאים שדחפה את תוכנית הלימודים הסינגפורית במתמטיקה, במקום ''אחת, שתיים ו...שלוש'' ושיטת הבדידים.
נקודת ההכרעה? 340059
אלון עמית • בתשובה לדורפל שבת, 22/10/2005, 17:43
לא ראיתי את התכנית, אבל לפי התיאור זה רון אהרוני מהטכניון.
נקודת ההכרעה? 340367
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאלון עמית יום א', 23/10/2005, 13:58
אגב, מרצה מצויין וגם אדם נחמד מאוד בכל הנוגע ליחס לסטודנטים.
teaches teachers 532900
ראובן • בתשובה לאלון עמית יום ד', 6/1/2010, 10:24
הייית בטוח שאמצא יותר אזכורים עליו באייל, אבל מסתבר שיש רק קומץ. בכל אופן אי אפשר לעבור בשתיקה על הנסיון המר של הפרופסור כאשר ניסה ללמד ילדים קצת יותר גדולים מילדי גן (https://secure.haaretz.co.il/hasite/spages/1137887.ht...)
.
לא ברור אם יש לצחוק או לבכות, אבל דווקא לא על חוסר המשמעת של הנוער אלא על המצב שאדם שלא מצליח להעביר שעור אחד בכיתה של 14(!) ילדים (ומופתע מכך) מתיימר להיות מומחה לבעיות החינוך המדעי בישראל. יאמר לזכותו שא) הוא עשה את הניסוי וב) הוא סיפר עליו בגילוי לב וביושר.
teaches teachers 532902
אלון עמית • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 10:36
קראתי, וערכתי על זה דיון קצרצר במקום אחר (פייסבוק, שם מצאתי את זה. מצטער.) זה באמת מצער ודי מפתיע, אבל לא הייתי מאשים את אהרוני ביומרנות יתרה. הוא אחד המתמטיקאים הבודדים (היחיד?) באקדמיה הישראלית שלמדו ברצינות את הנושא של לימוד מתמטיקה בבי"ס יסודי, והציע הצעות לשיפור הנראות סבירות מאוד.

נראה, עם זאת, שיישום ההצעות הללו יהיה קשה יותר משאהרוני העריך - או אולי, לאו דווקא, אם הקשיים שהוא אישית נתקל בהם היו ייחודיים לו, כמרצה מנוסה אבל טירון בהוראה בחט"ב.
teaches teachers 532905
ראובן • בתשובה לאלון עמית יום ד', 6/1/2010, 10:52
סלח לי על האד הומינם אבל על בסיס איזה ניסיון אתה אומר שההצעות של אהרוני נראות סבירות? לי יש שלושה ילדים שעוברים בשלבים אלו או אחרים את מערכת החינוך הישראלית. ממה שאני רואה, הבעיה היא לא עם בדיד זה או אחר אלא עם הבלגן. או כמו שאומר הפרופסור בעצמו "הרבה מורים "אוכלים קש' בשנה הראשונה, בגלל שהם לא למדו מספיק את המיומנות הזו[=ניהול כיתה (ר)] במכללות". אין לי מושג אם המיומנות הזאת נלמדת במכללות, אבל יכול להיות שהבעיה של הוראת המתמטיקה זה לאו דווקא תוכנית לימודים זאת או אחרת.

אני מאוכזב מכך שהתאוריה הפרטית שלי, שמספר מצומצם יותר של תלמידים יסייע לכך שגם מורים בינוניים יוכלו ללמד בצורה סבירה, לא הוכיחה את עצמה אפילו כאשר המורה הבינוני הוא פרופסור המתמחה בהוראת המקצוע. אולי זה גם אומר שהבעיה היא לאו דווקא "רמתם הנמוכה של המורים". אולי יש משהו במי השתיה שעושה אותנו אלימים ומטומטמים ( או שזה סתם הכיבוש).
teaches teachers 532906
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 11:00
נראה לי שאהרוני מתלונן על כך שאין לו אמצעים אמיתיים לשלוט בסטודנטים המפריעים. לא?
teaches teachers 532907
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 6/1/2010, 11:14
מה שמזכיר את אימרתו של וודי אלן ''ליברל הוא שמרן שעוד לא נשדד''.
teaches teachers 532910
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 12:50
לא ממש. גם כשהוא דיבר על תלמידי יסודי אהרוני דיבר על הצורך בהגברת ה''שליטה'' של המורה בהם, בכך שתהיה ישיבה בשורות והקשבה למורה ולא עבודה כאוטית בקבוצות וכו'. לא זכור לי שהוא אמר שצריך לתת לתלמידים יד חופשית.
teaches teachers 532913
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 6/1/2010, 13:09
גם לא מדויק. הוא דווקא חושב שאפשר "לשלוט" בתלמידים רק שבדיעבד התברר לו שאין לו מזג הוראתי:" יש מורים שמצליחים בכך, בעיקר הוותיקים, כאלה שלא מרשים שום קשקוש בכיתה כבר מהרגע הראשון בשיעור. לי, מבחינת מבנה האישיות שלי, זה לא התאים." ולמה זה לא התאים? כי הוא רצה "לנהל פינג-פונג עם התלמידים".
ניסית לנהל פעם משחק פינג פונג מול 14 שחקנים? אולי הוא חשב שהוא ישחק שח סימולטני- כל פעם שהוא ישחק מול אחד, ושאר שלוש עשר התלמידים יחשבו על המהלך הבא שלהם. אני לא הבנתי את המטפורה, אבל שעור פרונטלי קלאסי זה לא.
teaches teachers 532920
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 15:04
אין לי מושג מה הולך בבית הספר, אבל בהרצאות באוניברסיטה (כולל הרצאות של אהרוני שהייתי בהן) זה די נפוץ לנהל דיאלוג עם הכיתה, ומרצה טוב מצליח לנהל אותו עם קבוצה רחבה של סטודנטים ולא סתם הגאון הכיתתי שעונה כל הזמן.
teaches teachers 532923
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 6/1/2010, 15:12
טוב, אני לא אוהב את השיטה הזאת. אולי יש בזה טעם אם דנים בחומר שנלמד כבר, אבל להכניס ככה חומר חדש נראה לי מסוכן.
teaches teachers 532927
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 15:32
לפעמים מנסים להגיע לחומר חדש מתוך חומר ישן, ואז היא הגיונית. אני מסכים שכשמתחילים נושא חדש משום מקום אין טעם לפעול כך (ואכן לא פועלים), אבל (לפחות בתחומים שאני מכיר) יש מעט מאוד קפיצות כאלו - לרוב מה שאתה לומד היום נבנה על בסיס מה שעשית אתמול ואפשר להגיע אליו על ידי דיון (ולהציג אותו אחר כך במסודר ללא דיון).
teaches teachers 532911
אלון עמית • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 12:50
מה אד הומינם בזה? שאלה סבירה לגמרי. האמת שאני כבר לא זוכר הרבה - קראתי קצת על ההצעות שלו לפני כמה שנים, ודי חיבבתי אותן, אבל אני כבר לא יכול ממש להגן עליהן. אשמח להציץ בהן שוב בהזדמנות.

ואתה צודק: אני מאמין גדול בכך שלתוכניות הלימודים השונות יש השפעה מצומצמת; או, ליתר דיוק, שמורה שאוהב, מבין ומאמין בתוכנית שלו יסתדר טוב הרבה יותר ממורה שלא - אפילו אם התוכנית של זה האחרון היא "עדיפה" באיזשהו מובן אובייקטיבי. ארה"ב מסתבכת עם שלל תוכניות רדיקליות כבר 40 שנה ואני לא רואה שיוצא מזה משהו טוב.

נטיתי להאמין שהנסיון של אהרוני בהרצאות באוניברסיטה, עבודה עם ילדים בחוגים מתמטיים ונסיון בהורה בכיתות הנמוכות כבר הפכו אותו למורה מיומן. מסתבר שלא, וזה כנראה באמת קשה.
teaches teachers 532912
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לאלון עמית יום ד', 6/1/2010, 12:58
הרצאה באוניברסיטה לא תוכל להכין אותך אף פעם להתמודדות עם תלמידי תיכון. סטודנטים באוניברסיטה באים ללמוד, ולו בחוסר חשק; תלמידים בתיכון באים כי מכריחים אותם להיות בכיתה.
teaches teachers 532914
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 6/1/2010, 13:14
הרצאה באוניברסיטה זה לא ''לנהל פינג פונג'' עם הכיתה. לפחות לא במתמטיקה. מקסימום עם אחוז קטן של תלמידים זריזי מחשבה שלא צריכים זמן להטמיע את החומר. אני מכיר את הפיתוי של המרצה לנהל דיאלוג עם סטודנט אחד או שניים מעל ראשי האחרים. אני חושב שזה יכול לעבוד בקבוצות קטנות אבל יגרום לאיבוד הכיתה מעל מספר קריטי.

יכול להיות שבמדעי הרוח והחברה זה יותר מקובל.
teaches teachers 532940
אלון עמית • בתשובה לראובן יום ד', 6/1/2010, 20:52
לגבי הוראה באוניברסיטה ו"פינג פונג", אני ממליץ בחום עצום לראות את זה:

השעה הכי מעניינת שהעברתי בשבוע שעבר.
teaches teachers 532949
אנטילופה • בתשובה לאלון עמית יום ד', 6/1/2010, 22:59
הרצאה מאלפת, מעניין אם רעיונותיו נכונים לתלמידי יסודי.
אגדה חסידית 532958
ראובן • בתשובה לאלון עמית יום ה', 7/1/2010, 10:47
פעם אחת נכנס המתרגל לכיתה: מי לא ידע איך פותרים את התרגיל הקודם? כל הכיתה מצביעה. התרגז המתרגל - מטומטמים כאלו איני מוכן ללמד! ועזב את הכיתה.

לשבוע הבא שואלם המתרגל שוב: מי מכם לא ידע? איש לא הצביע. שמח המתרגל - אם כך, אין בעיות, ועזב את הכיתה. נדברו הסטודנטים ביניהם ואמרו- חלקנו נאמר יודעים אנו וחלקנו נאמר אין אנו יודעים. כשבא המתרגל ושאלם, נחלקו לאלו ואלו. אמר להם המתרגל "אם כך, אלו שמבינים יסבירו לאלו שאינם מבינים" ויצא מהכיתה.

מה בעצם אומר פרופסור מזור?
1) לא תמיד מי שמבין מצויין את הנושא יכול להסביר אותו- צריך גם להבין את נקודת המבט של המתקשה.
2) שיטת דלפי ליצירת קונסנזוס יכולה לעבוד גם כשיטת לימוד.

השיטה של דיון בחברותא הוא כמובן לא המצאה חדשה, ואפילו לא יישומה ללימודי חול, אבל הרעיון לבצע עשרות דיונים במקביל בזמן השעור נראה מעניין.
teaches teachers 532980
אורי גוראל גורביץ' • בתשובה לאלון עמית יום ה', 7/1/2010, 18:16
תודה. עוד לא ראיתי, אבל אולי זה יעזור כשאתחיל ללמד בשנה הבאה.
teaches teachers 533005
אלון עמית • בתשובה לאורי גוראל גורביץ' יום ו', 8/1/2010, 10:32
בהצלחה :-) זו לא משימה קלה, אני חושב, לחקות את השיטה של מזור, אבל בעיני שווה להתאמץ.
teaches teachers 532941
אלון עמית • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 6/1/2010, 20:53
ודאי. לכן ציינתי גם את נסיון ההוראה מסוג אחר שלו.
נקודת ההכרעה? 340110
משה קליין • בתשובה לדורפל שבת, 22/10/2005, 21:00
הדרך היחידה המשמעותית שיש היום, לקדם באמת את המתמטיקה היא לעבוד עם ילדים צעירים. לא במסגרת של פיתוח שיטות הוראה חדשות לגבי הידע הקיים. אלא להתחיל מחדש את צמיחתה האנלוגית של השפה המתמטית בזיקה להתגלות התודעה דרכה.
כל הכבוד לכל מתמטיקאי המבין זאת באמת ומישם זאת הלכה למעשה.
נקודת ההכרעה? 340320
אביב י. • בתשובה למשה קליין יום א', 23/10/2005, 12:27
באמת הכי טוב לתפוס את התינוקות, לפני שנשבו. הדבר אותו אתה מקדם איננו מתמטיקה, אלא (סוג של) חזרה בתשובה.
נקודת ההכרעה? 340323
האייל הצעיר • בתשובה לאביב י. יום א', 23/10/2005, 12:31
גם הטכניקות הדמגוגיות שציינתי בתגובה 340021 מתאימות למחב"תים.
נקודת ההכרעה? 340378
האייל הצעיר • בתשובה למשה קליין יום א', 23/10/2005, 14:12
דומני שרון אהרוני לא היה אוהב במיוחד את ההצעה הזאת (שאתה מייחס לו עצמו!).
נקודת ההכרעה? 340404
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל הצעיר יום א', 23/10/2005, 15:09
קרא (מופנה גם, ואולי בעיקר, למשה) את ''חשבון להורים'' של אהרוני. אני קיבלתי את הרושם שהשאיפות שלו יומרניות פחות מלהתחיל מחדש את צמיחתה האנלוגית של השפה המתמטית בזיקה להתגלות התודעה דרכה (יותר בכיוון של לעזור לילדים להבין ש''מספר'' הוא הפשטה של מושג שמשותף לתפוחים ולילדים, ולא צבע של בדיד).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות