|
||||
|
||||
חשבו. בסרטים משנות ה-30 אתה יכול לראות שהגבר (המעשן) נושף את העשן אל פניה של אהובת ליבו. כי פעם סברו שהעשן בריא. וגם המונח הישן "עשן לבריאות"1. 1 נתקלתי בו בספרים ישנים. |
|
||||
|
||||
לא סברו אף פעם. במאה ה-20 החלו להצטרף לעישון הקשרים נוספים- בעיקר בגלל השיווק האגרסיבי שלא היה בזמנים קודמים. פעם העישון היה בהזדמנויות מאד מוגדרות. במעמד הבינוני והגבוה, אחרי הארוחה היו הגברים פורשים לעישון. היו מעשנים בחדר העבודה. קשירת הגבריות והסקס לעישון והפצת הערכים הללו היא ביטוי של המאה ה-20. |
|
||||
|
||||
ממה שהיכרתי בילדותי, שרידי מנהגים מאירופה, אחרי הארוחה הנשים היו פורשות לסלון והגברים היו שותים ומתרווחים ויוצאים אליהן אחרי חצי שעה או משהו... |
|
||||
|
||||
נכון. היה זמן שעישון היה קשור לשעה מסויימת. במאה ה-20 הגיעו לעישון תמידי- 2-4 קופסאות ליום. יכולת לראות בעלי מלאכה עובדים בידיים וסיגריה מתמדת בזוית הפה. עוד כשאימי היתה ילדה בשנות ה-30 - דיברו וידעו שסיגריות מזיקות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |