 |
מבחינתי אפשר לישון בשקט רק כשנקבל 100. עד אז צריך לעבוד, ולעבוד קשה. אני פשוט כופר בתיאוריה המובלעת לפיה אם נתאר את מדינת ישראל כגרועה בדיקטטורות נביא לסיום הכיבוש ולתיקון העוולות הפנימיות מוקדם יותר. אני רוצה לשאוף למאה, אבל לדעת בערך איפה אני נמצא כרגע, איפה מצבי טוב ואיפה כדאי לשפר יותר.
זה מזכיר לי תכונה ישראלית אחרת שנוכחתי בה מאז שחזרתי מטיול בארה"ב ובאמריקה הלטינית. תמיד אמרו לי שהכבישים בארץ הם הכי גרועים בעולם, שסימון הנתיבים איום ונורא, שבמדינות מתוקנות נוסעים על כבישים מבטון ולא מאספלט ועוד כל מיני ציפורים. נסעתי, נהגתי, וראיתי: המצב אצלנו לא כל כך טוב. אבל גם בארצות הברית יש תמרורים דפוקים, כבישי מנהטן מלאים בסתימות אספלט קופצניות, הפטנט עם הבטון מגדיל בהרבה את מרחק הבלימה והתור לאגרה תוקע את כל האוטוסטרדה לדקות ארוכות. על אמריקה הלטינית ("דרך המוות" מכיר?) חבל להרחיב את הדיבור.
בקיצור, תיאור שחור מדי של המציאות מוליד יאוש ולא רצון לתקן. ועוד לא דיברנו על הנזק הנוראי שנגרם לישראל בעולם בגלל הכפשות מן הסוג הזה.
"אל תרכיבו משקפיים / לא קודרות ולא שמחות / הסתכלו נא בעיניים / בעיניים פקוחות / ידיעות והסברות קבל מן העיתון / אך אצלנו בוא קבל זריקה של מבסוטון / את הרע צריך לראות בכדי להילחם בו / על הטוב צריך לשמור בכדי להתנחם בו" (אלתרמן)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש